בטיחות בדרכים

[ארילו]

מסלולים התחילו לפרסם ניוזלטר שעוסק בעניני בטיחות בנהיגה. מכיוון שגם אנחנו רוצים לעזור לחסל את הקטל בכבישים, בשרשור הזה יתפרסם הניוזלטר שלהם כל פעם.

אני מקווה שכולנו נקרא ונפנים. אתם מוזמנים גם להגיב.

[ארילו]

השניה הקריטית
צוות מסלולים

בהנחה שנהג אינו עושה טעויות בכוונה, נשאלת השאלה מה ניתן לעשות כדי להימנע מתאונות דרכים. בעקבות שנים של הדרכה ומחקר הגענו למסקנה - התייחסות לשניה הקריטית.


תאונות דרכים קורות בשניה. זה די אבסורד, שמתוך חיים שלמים של נהיגה, עבודה, קניות, בית ועוד, שניה אחת של צירוף נסיבות מסוים ו...תאונה.

בואו לא נשכח שמלבד יותר מ- 500 הרוגים, יש גם עשרות אלפי פצועים כל שנה, שחייהם לא יחזרו להיות כמו שהיו לפני התאונה. עשרות אלפי משפחות הרוסות בשנה, האם ניתן לקלוט את גודל המכה?
ומה יש לנו: בתי ספר לנהיגה, מגרשי החלקה, מאות מרצים לנהיגה נכונה, שוטרים, מרצים ב"נהיגה מונעת" ועוד עוסקים במלאכה.
הבעיה היא שרוב הנלחמים בתאונות מתייחסים להקטנת הנזק או לשליטה במכונית במצב חירום, וזה לא מספיק. עלינו לבחון כיצד ניתן להימנע מתאונה בסבירות גבוהה, ומה על הנהג לעשות על מנת להיות נהג בטוח יותר.


בעייה שניה בשיטות ההדרכה והאימון (כולל אכיפה) היא שחלק גדול מהעוסקים במלאכה יוצאים לכאורה מהנחה שהנהג אינו יודע את החוקים או שהוא עובר עליהם בכוונה. טענתי היא כי סביר להניח שהנהג הממוצע, זה שמעורב בסוף בתאונה, אינו יוצא מביתו בבוקר ומחליט "היום אעבור על כמה חוקים ואסכן את עצמי ואחרים". הרבה יותר סביר להניח כי הנהג שוגה בחוסר תשומת לב ברגעים מסוימים בנהיגה, ואז עושה טעות לא מכוונת, המביאה לבסוף למצב חירום. רגעים אלה יש לזהות ולנתח.

אם כך, בהנחה שהנהג אינו עושה טעויות בכוונה, ושכדאי להתייחס לנהיגה ולמניעת מצבי חירום, כולל החלקה, לפני שהמצב הופך לאקוטי, נשאלת השאלה מה לעשות.
המסקנות אליהן הגענו בעקבות שנים של הדרכה ומחקר נמצאות בכותרת: התייחסות לשניה הקריטית.




עלינו, הנהגים, לנהוג מתוך הבנה כי המכונית שלנו עוברת מרחק גדול בכל שניה, ומספיקה שניה אחת כזו של חוסר תשומת לב, או לקיחה כמובן מאליו כדי להכניסנו למצב שיקשה עלינו מאוד לצאת ממנו.

ניקח לדוגמה את המקרה שקרה לאיילת, תלמידה של מסלולים, שהגיעה לצומת מרומזר, בו האור "שלה" היה ירוק.

איילת, בהמשך לקורס נהיגה מצילת חיים בו השתתפה, התקרבה לצומת, לא לקחה כמובן מאליו כי עליה לעבור אותו בזכות האור הירוק. היא העיפה מבט רחב, זיהתה רכב המגיע מצידה הימני ועובר באור אדום מלא, והרוויחה כך שניה שלמה (!) של זמן תגובה ויכולת לפעול. כל זאת בעקבות נהיגה "חשדנית", בה השניה הקריטית נמצאת במודעות ומאפשרת להיות ערוך למגוון מצבי חירום.
לאיילת אגב, שלום. התאונה נמנעה בזכות עירנותה ושימוש בטכניקות נהיגה מצילת חיים שלמדה במסלולים (בלימה והתחמקות ממכשול).

כמובן שאין לצפות כי נהג יהיה מאוד עירני במשך 100% מזמן הנהיגה שלו, אך ניתן להבין כי מכיוון שהעירנות נפגעת מדי פעם בגלל מגוון גורמים (עייפות, טלפון סלולארי, טרדות בעבודה וכו'), צריך הנהג לזהות את מצב עירנותו ולהתאים את מעטפת הבטיחות שלו למצב זה.
כלומר, אם אתה מזהה כי אינך במלוא יכולת התגובה שלך, מכל סיבה שהיא, עליך להגדיל את מעטפת הבטיחות, משמע, לשמור מרחק גדול יותר, להאט את מהירות נסיעתך, ולהמנע ממעבר נתיבים שאינו הכרחי.

לינק למקור: http://www.maslulim.co.il/articles-safe/88

[stio]

תאונות הדרכים יימשכו כל עוד משטרת התנועה לא תחליט להתעורר.

כרגע מה שהם עושים זה אוכפים עבירות מהירות בכבישים בין עירוניים רק כדי להגדיל את הכסף בקופת המדינה, בעוד שאת העבירות הקלטניות הם לא אוכפים, כי זה קשה, צריך כוח אדם, סכום הקנס לא גבוה מידי...

עבירות של מהירות מופרזת בדרך עירונית, מעבר ברמזור אדום, אי עצירה בתמרור עצור, מעבר על פסי רכבת שהמחסום למטה וכ' צריכות לקבל את כל האכיפה של המשטרה, ולא מהירות "מופרזת" בכביש בין עירוני, שאינה מסכנת אף אחד.

[ארילו]

גיא, זאת בדיוק הטענה. תאונות הדרכים זה בשליטתנו. אם כולנו ננהג יותר טוב ויותר נכון, אז תאונות הדרכים ירדו.

[shachar]

המשטרה עסוקה בלחפש מי חונה בחוף בכינרת שאינו חוף מוסדר,מוכרז

המשטרה עסוקה בלהתחבא אחרי פנייה ולראות מי לוקח את הפנייה מהנתיב
השמאלי ונוסע בנתיב המשאלי שלא לצורך עקיפה

ביוקנעם הגדילו לעשות לפני כמה חודשים ושמו שוטר בחנייה בקניון לראות מי תופס שתי חניות ולא חונה
ישר בתוך החנייה שלו. עד כמה שזה מעצבן, יש דברים מהותיים יותר להתעסק איתם

[shachar]

במקור פורסם על ידי ארילו

גיא, זאת בדיוק הטענה. תאונות הדרכים זה בשליטתנו. אם כולנו ננהג יותר טוב ויותר נכון, אז תאונות הדרכים ירדו.

צודקד ב 100% . אבל :

1.אל תשכח שרבות התאונות שנובעות מכבישים לא מסודרים ומסוכנים לנהיגה ולא רק מטעויות אנוש

2.אם המשטרה תאכוף את החוקים הקטלניים זה גם יתרום, נמאס שהם מתעסקים בקקי סליחה על הביטוי

[stio]

אלו כנראה השוטרים המשועממים מתחנת יוקנעם עם הטויוטה היילקס.
עוד מחדל: עיר שלמה עם ניידת משטרה אחת. מדהים.

חודש שעבר/ חודשיים שעברו (כבר לא ממש זוכר) ליד הבית שלך, על כביש רבין הם ממש עצבנו אותי, נסעו על 40 קמ"ש על הנתיב הימני וחלק מהרכב בלט גם לנתיב השמאלי, פשוט עקפתי אותם בקושי מהשמאלי עם מהירות גבוהה יחסית, והם אפילו לא אמרו כלום.
ממה שראיתי יש להם איזה מחשב/ מסך/ משהו כזה בתוך הניידת והם התעסקו איתו ולא הסתכלו על הכביש.

פעם אחרת בכביש 70 ביו אליקים ליוקנעם התחבא שוטר בכניסה לפארק הזה, ממש ברגע האחרון הצלחתי להתחמק ממנו ונכנסתי בין 2 משאיות שנסעו בנתיב הימני והוא לא ראה אותי.

[ארילו]

טוב, השרשור הזה לא נועד להיות במה לקיטורים על משטרת ישראל. אתם מוזמנים לפתוח שרשור כזה באוף טופיק.

ועדיין, גם כאשר התשתית גרועה, אם ננהג בהתאם לתנאי הדרך, אנחנו יכולים להפחית את מספר תאונות הדרכים.
השיעור הזה נועד בשביל להזכיר את זה לכולנו.

[ארילו]

אתה נוסע בכביש, איך אתה בוחר את מהירות נסיעתך?

לרוב מהירות הנסיעה מותאמת לרגש - "כך נראה לי בטוח". מהירות הנסיעה תקבע הרי בסופו של עניין אם תהיה תאונה או לא, וכמובן, מה תהיה חומרת הפגיעה.
בואו נהיה ברורים, הכתבה הזו לא באה להטיף לנהיגה במהירות "זחילה", או להטיף בכלל. כל כוונתי היא להבהיר ולפרט מה הקשר בין מהירות למרחק, ואיך ניתן לנהוג במהירות הנכונה למצב ולהוריד משמעותית את הסיכוי להיות מעורב בתאונה.
כשאנו נוסעים, בכל שטח שהוא: כביש עירוני, בינעירוני או מהיר, עלינו לבחון לאיזה מרחק לפני המכונית אנו יכולים לראות בבירור. המרחק אליו אנו יכולים לראות הוא המרחק בו אנו מסוגלים להגיב ביעילות. כלומר, אם יקרה משהו בלתי צפוי, שיכריח אותנו להגיב או לעצור, נוכל להתייחס אליו רק אם ראינו אותו בזמן.

מכיוון שנוסחת מרחק העצירה (בכלל אצבע) היא: 1/10 המהירות "בריבוע", הרי שבכל נסיעה, כשאנו מסתכלים ורואים לאיזה מרחק יש לנו שדה ראייה, ניתן לחשב באופן מהיר את מהירות הנסיעה המתאימה (הבטוחה). לדוגמה: אם אנו נוסעים בעקומה בה מרחק הראייה הוא כ- 50 מטרים קדימה, יהיה נכון לנו לנסוע לכל היותר במהירות 70 קמ"ש. ב- 70 קמ"ש יהיה מרחק העצירה שלנו 1/10X70 בריבוע => 49 מטרים, ולכן העובדה כי אנו יכולים לראות 50 מטרים לפני המכונית תוודא כי אנו יכולים להגיב לכל מצב העלול לקרות.

בכל מהירות ניתן לחשב בקלות יחסית את המרחק שעובר הרכב בכל שנייה, ומתוך כך גם את המרחק שיעבור הרכב בזמן שלוקח לנו להגיב. כלל אצבע שמיש ביותר יוצא מהנחה כי הממוצע של זמן התגובה, אם אין אנו עסוקים בסלולארי, בשיחה ערה וכד', יהיה כשנייה או מעט יותר מזה. לכן, אם אנו רוצים לחשב את מרחק התגובה, כלומר את המרחק שתעבור המכונית בזמן שייקח לנו להגיב לכל מה שעשוי לקרות בדרך, ניתן לחשב בכלל האצבע הבא: מרחק התגובה = 1/10 מהירות הרכב X 3. לדוגמה: במהירות של 70 קמ"ש, מרחק התגובה שלנו יהיה כ- 21 מטרים.

לפי נוסחה זו ניתן להבין כי המרחק המינימאלי בו יהיה עלינו לנסוע בעקבות רכב אחר יהיה לפחות 1/10 המהירות X 3. אלא שהדבר נכון בלי להתחשב בגורמים נוספים בדרך, המשפיעים גם הם על האפשרות של תאונה, כגון: הרכב שנוסע אחרי. לכן, המרחק הנכון לשמירה מהרכב שלפני יהיה כפול מהכתוב מעלה (כ- 40 מטרים ב- 70 קמ"ש), כך שלא אהיה תלוי במהירות תגובתו של הנוסע אחרי, או במרחק שהוא שמר ממני.
נשמע מסובך? כלל לא. השורה התחתונה של כל הנ"ל היא כי בעזרת החישוב הפשוט של מרחק התגובה שלנו, ניתן לבחור את המהירות והמרחק המתאימים לנו כשאנו נוסעים בעקבות רכב אחר.



לסיכום: כשאתם נוסעים הסתכלו על שדה הראייה שלכם, בחנו את המרחק אליו אתם רואים ומסוגלים להגיב וחשבו את מהירות נסיעתכם בהתאם.

[stio]

במקור פורסם על ידי ארילו

אתה נוסע בכביש, איך אתה בוחר את מהירות נסיעתך?

כשאני נוסע בכביש, אני מסתכל על השוליים. אם יש משטרה אז נוסע 90, אם אין אז נוסע בדיוק כמו המאזדות והטויוטות שנוסעות לפניי.

בתנאי נהיגה מכבידים (גשם, ערפל, אובך, רוחות וכ') אני נוסע 90 ומטה עם אורות חזית פועלים ובמידת הצורך מפעיל גם את אורות הערפל האחוריים.