"נוסטלגיה שלילית" מתוך המדור של אדוארד אטלר

[צביקוש23]

לטובת אלה מיכם שאינם מנויים ל"מקור ראשון"..
אז היום במדור השבועי (ולדעתי המדור המצויין והמעניין ביותר בתחום הרכב בארץ) שלו "המפתחות בפנים", מספר איש הרכב "אדוארד אטלר " על הפיאט דונה.

קריאה מהנה (תגובות לאדוארד אטלר ניתן להפנות למייל e.teksty@gmail.com )

נוסטלגיה שלילית

"מגזין רכב טלוויזיוני הוא מושג שמעורר נוסטלגיה שלילית, אם שולפים מהזיכרון את הסדרה "על גלגלים", שהייתה נטולת יומרה, אך גם נטולת איכויות. הייתה זו סדרה דידקטית שהמנחה שלה ,דניאל פאר היה מן הסתם רוצה לשכוח אותה.
למען ההגינות ההיסטורית עליי להתוודות כי יוצרי הסדרה "על גלגלים" ניסו לגייס אותי למעשה שלהם (המגונה בדיעבד), שכן הנפשות הפועלות בבנין הטלוויזיה ברוממה הכירו היטב את קשריי האינטימים עם ארבעת גלגלי. הרי תיקנתי אינספור מכוניות של חבריי לעבודה, השתתפתי בתחרויות ראלי קרוס באשקלון , ועוד כתבתי ב"טורבו".

אלא שאני החלטתי לשמור מרחק ביטחון מהתוכנית המוטורית הירושלמית , כי אוזניי החשדניות קלטו שמועה שהספונסרים היחידים של התוכנית -פקידי משרד התחבורה, כולל השר בכבודו ובעצמו - מפקחים בקפדנות על תוכן התסריטים , ממש על כל מילה בהם, שנשלחו אליהם מרוממה לאישור לפני הפקתם.

הסירוב שלי להשתתף בפרויקט "על גלגלים" נשבר רק פעמיים -כלומר פעם ראשונה ופעם אחרונה - כאשר הסכמתי לבצע למען התוכנית כתבת תחקיר על פיאט דונה (DUNA) שבדיוק נכנסה לשוק הישראלי .
לצורך צילומי השטח גייסתי את חבריי , נהג מבחני הדרכים של "טורבו" רם לנדס, וידידי ב מיכאל נהג טוב בפני עצמו, חובב מכוניות מושבע שמתמחה בכתיבה מוטורית רגישה ושנונה.
וכך מצאתי את עצמינו בשדה התעופה עין שמר , כדי לצלם סלאלום. הצבנו פילונים על מסלול ההמראה והסברנו לצלם ולאיש הקול היכן עליהם לעמוד כדי לא להיפגע מהמכונית המשתוללת.
הכל היה כבר מוכן כאשר לנדס, איש זהיר מטבעו הצביע על שקע קטן בבטון, ואמר שבגלל סכנת ההתהפכות בריא יותר לא להיתקל בשקע זה בזמן שהמכונית מחליקה בתת היגוי.
מובן ששיניתי מיד את נתיב הזיגזג של הפיאט בין הפילונים, כדי שהשקע המסוכן יישאר מחוץ למסלול של דונה.
אלא שהתוואי החדש לא נראה לצלם, בגלל כיוון קרני השמש , ולנדס נכנע ללחצו של האיש וזינק לפי התוכנית הקודמת.
דונה הנהוגה בידי ידידי לנדס ,פתחה את הסלאלום בחריקת צמיגים נמרצת . החיזיון היה פוטוגני להפליא וכלל עשן דק ובכי של הגומי . הגלגלים התרוממו פעם אחרי פעם . סבבה עד שדונה הגיעה לשקע , ששכחנו או זלזלנו בו ובאבחת רגע התהפכה על גגה.
השמשות של מכונית המבחן התנפצו לרסיסים . רצתי לכיוון ההתהפכות כדי לפנות את נהגה לנדס ואת הנוסע ב מיכאל . פחדתי שאיזה צינור נקרע ויגרום להתלקחות , אך למזלנו זה לא קרה. לנדס יצא בכוחות עצמו, זוחל על ארבעותיו ואת ב מיכאל המבוהל כהוגן משכתי החוצה מבעד לחלון המרוסק.
או.קיי, יצאנו מזה בשלום אבל אין דונה... הגג פחוס פנימה ואין אף זגוגית. "אז מה נגמר הסטסט"? שאל הצלם עזרא שמואלי, וכולם חיכו לשמוע מה אגיד למנהל המכירות של פיאט.
הלכנו לטלפון כי ניידים עוד לא נולדו אז.
"אהלן יוסי" אמרתי למנהל היושב במשרדו שברחוב יצחק שדה שבת"א , "יש לך עוד דונה"?
מנהל המכירות של פיאט לא נשמע מאושר אך קיבלנו עוד דונה לבנה אחת והמשכנו בטסט.

וודאי שרציתי לדווח בסרטון על פיאט דונה "שיחד עם רונדה של סיאט זו המכונית הגרועה ביותר שנמכרה אי פעם במדינת ישראל" , אך יוצרי הסידרה "על גלגלים" הטילו וטו על ביקורת כלשהי. "לא מספיק" הם שאלו "שהרסתם לגמרי את פיאט דונה במבחן "? וחוץ מזה הוסיפו יוצרי התוכנית , משרד התחבורה לא יסכים שאנו נאשים משרד ממשלתי בכך שהוא אישר לשווק מכונית מסוכנת לציבור .
"אז שלום לכם" אמרתי , ולא חזרתי ל "על גלגלים" עד ליום פטירתה המוצדקת.
האמת היא שעקבנו בשולחן העריכה בהילוך איטי אחר תהליך ההתהפכות של פיאט דונה. כך הסתבר לנו שעוד לפני השקע הגורלי שהפך אותה על גבה , דונה רעדה כולה , סובבה את גופה בין פילוני הסלאלום בספירלה כאחוזת קדחת, וממש מוזר שלא התפכה עוד קודם.
אגב את ההתהפכות עצמה הצלם עזרא שמואלי לא צילם.
"למה עצרת את המסרטה"? כעסתי עליו.
"צילום של התהפכות איננו מעשה מוסרי" הסביר לי הצלם שציית כנראה לאיזה קוד אתי נאצל של רוממה. ("לא תתפוס גברת בקלקלתה " או "החמץ אקשן בכל מחיר")