מעוניין לחלק את שמחתי.

[simon377]

אתמול (שלישי) בערב, עת אני נוסע חזרה מבאר שבע אני מקבל טלפון מהחברה(מקנדה, אני מזכיר\מסביר).
עוצר בצד, עונה;
-הי
-מה קורה?
-בסדר נסיכתי, אני בנהיגה, אני אתקשר שאגיע לבית.
-בסדר, תגיע הבייתה, תבדוק את המייל.
-טוב, אני אתקשר שאגיע.
-בי
-בי
-Love you
-love u 2

אני מגיע הבייתה, פותח את המייל ומה רואות עיני?
כרטיס טיסה אלקטרוני. שלה. ל28. החודש. יום ראשון. הקרוב.
אני בודק 3 פעמים מול הלוח שנה, לוודא שאני לא הוזה.
כן. היא באה ביום ראשון. (הייתי אמור לראות אותה בעוד כחודש, שאני טס אליה)
אני מתקשר אליה מיד וכל מה שאני מצליח להוציא מהפה זה:
"מההההההההההבההההה את בהההההאאאאאההההההה" (יש לומר את המשפט בהגייה תסמונת דאונית ובטון צורמני במיוחד)
היא שואלת- What?
אני עונה (הפעם באנגלית)
"Waaaaaaaaahhhhaaa baaaaaaaaaaaaaaaaaa"? (you shuold say sentence in extremely irritating voice & like autistic person)

כשחזר אלי הקול הצלחתי לומר לה מספר מילות אהבה לפני שאמא שלי נכנסה לחדר עם ארשת פנים לחוצה-" מה יש לך? חשבתי שנחנקת או התחשמלת או משהו כזה."
"לא" אמרתי לאמי. "זה ההההממהההההזזזהההה".
-מי בא?
-זזזזזזזזהההההההההממ (כחכוח) ג'יל. ביום ראשון.


עם תום השיחה התחלתי מקפץ כשיכור בבית, אפילו הכלב שלי בא לבדוק מה קרה לי.

בקיצור-
החברה באה ביום ראשון, לשלושה שבועות. היא טסה ב16.10 ואני שבוע בדיוק אחריה. אליה.

נתראה בטיול, עד אז כמה תמונות מהפעם האחרונה שהיא הייתה בארץ. (וכן, היה לי שיער ארוך פעם)