המסע 2010: אוסטריה וגרמניה.

[ליאור23]

אחח למה לא נולדתי גרמני
נופים, תרבות נהיגה, מדינת המוטוריקה העולמית.
תמונות מדהימות אוראל, חזק ביותר.

[vRS]

יאיר, צריכת הדלק הייתה די זהה בשני הרכבים. לב.מ.וו היה יתרון בתוואי ההררי, שם התוספת כוח ומומנט (המשמעותית) באה לטובת צריכת הדלק

בפרנקפורט קינחנו בשופינג איכותי (התחדשתי בקנון 50D במקום הקנון 400D ששירתה אותי עד אז), המון בגדים ושטויות.

באחד מן הימים יצאנו לאיזור שטוטגרט, עם הפנים מיועדות למסלול ההוקנהיים - לסיבוב קצרצר ולמוזיאון התחבורה/תעופה של סינסהיים הנמצא מרחק קצרצר מהמסלול.

עם הגעתנו למסלול, נודע לנו שבסופו של דבר הוא אינו פתוח לקהל הרחב אלא יום מסלול יעודי לבעלי פורשה - יש כניסה כצופה/צלם, אין כניסה עם הרכב שלך (אלא אם הוא פורשה כמובן).
בצער רב נאלצנו לוותר על הקפה בהוקנהיים, הסתובבנו קצת במתחם, צלמנו וכיוונו GPS לסינסהיים.

נסיעה קצרצרה והופ, אנחנו רואים את מבני המוזיאון עוד מהכביש המהיר.
נכנסים למתחם המוזיאון ומגלים ש"מאייבך" חוגגים 100 שנה וישנה תערוכה מיוחדת של רכבי מאייבך ומרצדס במוזיאון ומחוצה לו.

המוזיאון כולל בתוכו אוסף שלל רכבים נדירים (מרכביו של היטלר ועד בוגאטי רויאל אולטרא יוקרתית), רכבי ראלי וכביש (כולל לנצ'יה סטראוס ופיאט פנדה 4X4), שלל דגמי פרארי (F40 וכו'), שלל דגמי מרצדס (כולל ה-SL המקורית), שלל אופנועים וכל מיני מטוסים שהוצעו משירות (כולל הקונקורד).
בהחלט שווה ביקור, רק לקחת בחשבון שאם רוצים לצלם הכל - זה לוקח זמן. הרבה מאוד זמן

למחרת הגיע היום הגדול: הרינג. סוף סוף.
התעוררות מוקדמות, ארוחת בוקר רצינית, המון מרץ ו... יאללה, יוצאים לרינג
לאחר נסיעה של כשעה ואין ספור עקיפות היסטריות של רכבי על (R8 V10, פורשה 911 טורבו S, למבו' גאייארדו LP וכדומה), הגענו אל יעדנו המבוקש - ה"נורבורינג".
לאחר כמה הסתבכויות מיותרות מצאנו את חברת ההשכרה היעודית (Rent Racecar), פתחנו חוזה, לקחנו לנו סוזוקי סוויפט "ספורט" חדשה (משודרגת בלמים ובעלת כלוב הגנה) ואצנו רצנו אל המסלול, לקבלת הדרכה מבעל חברת ההשכרה, אשר התעקש לערוך לנו הדגמת יכולות בפולקסווגן טוראן TDI170 המשודרג שלו
החננו את הסוויפט ליד הרינג וקפצנו לטוראן. אתם בטח צוחקים על הטוראן המסכן, אבל חבר'ה, שכחו מזה - הטוראן הזה הוכן מראש לנסיעות ברינג וננהג ע"י אדם בן כ-60 עם רקורד של אלפי הקפות ברינג (יחד עם גברת סבין שמידט).
עם הכניסה לרינג כבר הובן לנו שה"ברנש" אינו צוחק לגבי העובדה שבדר"כ R8's ו-911's מעכבות ומפריעות לו בהדגמת היכולות ובלימוד הרינג - הוא פשוט מתגרזן לו על הטוראן בחולניות, משתעשע לו, עוקף GT3 RS's, עוקף EVO's, עוקף R8 V10 וממשיך בדהרה קדימה. אנחנו מעט מלבינים ופוצחים בצחוק דבילי עם חיוכים אדיוטים לגמרי.
יורדים מהטוראן, נכנסים לסוויפט ודוהרים אל שער הכניסה.

חבר'ה, אני אקצר: אומנם רק 2 סיבובים, אבל WOW, כמה אדרנלין. פשוט הנאה צרופה וטירוף חיובי לגמרי.
אומנם הורגש מחסור בכוח (בעיקר בעליות הרציניות) אך הסוויפט לא ויתרה והדגימה שעשועי זנב והמון רצון להלחם בכוחות הרשע
בהחלט חוויה מטריפה. הסוויפט היא מכונית מצויינת להתחלה, רק קחו בחשבון שהיא מעט עגלתית בעליות ובישורות.
מעבר לכך, יש לקחת בחשבון את שלל הבריטים/הולנדים המטורפים אשר חושבים שהמסלול שלהם ופוצחים בעקיפות מסוכנות תוך כדי דריפט ושלל שטויות.
בנוסף יש גם את האופנוענים אשר מאיטים את הרכבים, נדחפים ביניהם והעסק מלחיץ לעיתים. מלחיץ מאוד במקרים פחות נעימים.
תאונות לא חסר על המסלול - רכבים ואופנועים. סעו בזהירות. במידה ומישהו רוצה לעקוף, תזיזו עצמכם לימין, תאותתו והוא ידע לעקוף בבטחה משמאל.
המסלול אינו משחק מחשב ויש לקחת בחשבון את הסיכונים שבו.

כמו כן - אין לעלות עם רכבים מושכרים (שלא מחברות יעודיות) - תוכלו לקבל קנס של עד 5K יורו'ז. יש צלמים של חברות ההשכרה במסלול והם ידאגו שתחייכו למצלמה ותבכו מאוחר יותר בכיס.

ו... זהו לבינתיים.
מחר נמשיך במסע, והפעם החלק האוסטרי

[Lexxxa]

גם אני הייתי באוסטריה(וינה) ביוני-יולי אחרון. (מ27 ביוני עד 15 ביוני)
קפצתי לזלצבורג (כ500 ק"מ נסיעה מוינה), המקום יפיפה!
אכן בזלצבורג היה קריר, אפילו היה מבול!

[vRS]

אנחנו ביקרנו בזלצבורג בין ה-21.6 לבין ה-23.6

[vRS]

וחזרנו לאוסטריה, אל זלצבורג.

זה היה ביקורי הראשון באוסטריה והאמת שהתאכזבתי. אין ספק שאיזור האלפים מרשים במיוחד ומלא בנופים עוצרי נשימה, אבל זלצבורג עצמה פחות הלהיבה והדהימה ממה שציפיתי.
ובכלל, אוסטריה הרגישה כגרמניה מיושנת יותר.

פעם הבאה ננסה את וינה, בה הוריי ביקרו אין ספור פעמים ואמרו שזו חוויה.
ננסה גם את אינסברוק וטירול - אבל ששש, זה למסע הבא - אי שם שנה הבאה

זלצבורג. עירו של מוצרט:















מגני מירבל:




Grossglockner Alpine Road:
וכשמו כן הוא, הוא מתחיל בעלייה לאלפים האוסטרים עד לגובה של כ-2500 מטר. מאוד טכני, מאוד הדוק ועם תנועה ערה יחסית.
לצערנו מזג האוויר היה כנגדנו - הכביש היה מלא שלג, קרח, רטיבות.
כמובן שגם הנהיגה בו אינו קלה, הרי נוהגים בתוך עננים וההרגשה היא כמו נסיעה בערפל כבד מאוד, ובקושי רואים מטר קדימה ושומדבר לא עוזר או מקל (מתברר שגם לא ה-LEDים, קסנונים ופנסי הערפל העוקבים של האודי)
והנהיגה עצמה מאוד מעייפת.
למרות כל ז-א-ת, לא התייאשתי, ושניר (חבר) נזכר שיש לו העסק עם משוגע והיה לו ברור לגמרי שאני אעשה את הכביש מהר ככל האפשר, כך או כך, לא משנה מה - וכך בדיוק היה.
נהיגה מאוד טכנית - הרבה מאוד פניות, על רטוב (ולא סתם רטוב. שלג וקרח) עם הנעה קידמית וצמיגי קיץ היא אינה המתכון לתקיפת פניות בטוחה, אך הופתעתי לטובה והאודי סירבה לוותר על האחיזה ובקרת היציבות בקושי הופעלה.
אז כן, עשיתי את הכביש בזריזות יתרה - ביחס לתנאים - וחבר'ה, תענוג אמיתי. אז נכון שזה לא הרינג, אבל מדובר בפאן מסוג אחר לגמרי. חבל שלא באתי לשם עם הב.מ.וו, אני בטוח שהעסק היה מעניין ומאיים יותר

ועצה קטנה: מינוס 3.5 מעלות עם חולצה קצרה זה לא המתכון הבריא
אבל בהחלט נעים ברגעים הראשונים, עד שהגוף מעכל את הקור

ונעבור לתמונות משם (שאגב - צולמו מפלא' והאיכות בהתאם):




ולמידע נוסף על ה-Grossglockner:
http://www.grossglockner.at/en/

[Lexxxa]

אוראל, ברשותך אני מוסיף עוד מס' תמונות מזלצבורג.

[ליאור23]

לקסה, תמונות ממש יפות, עושה רושם שנהנת.
איזה עדשה זאת? סתם מעניין אותי לדעת מתוך סקרנות

[vRS]

נראה כמו מצלמה קומפקטית או דמו SLR.

ולכל המתעניינים: התמונות שלי צולמו בעזרת קנון 400D ו-50D, עם עדשת טמרון 17-50 F2.8, עדשת קנון 70-300USM IS ופלאש חיצוני קנון EX430 II.

וחלק מסויים צולם במצלמת קסיו HD של חבר. לא זוכר דגם.