איך בעטתי ב Facebook , והטעם המר שמלווה אותי
יומיים לאחר שנגחתי בחשבון המשתמש שלי ב Facebook לקיבינצ'ורט, הופיעה כתבה ב The Marker של כתבת [פרח לי שמה כרגע] על התופעה האנטי-סוציאלית הזו. אצלה זה התבטא בעיקר בחסך שנוצר אצלה במגע ישיר עם חברים. הנקודה הכאובה יותר, זו שמוצאת הרבה יותר עניין ברובד החברתי ברמת המאקרו, את זה, היא העדיפה להשאיר בצד.
לא כי לא איכפת לה מזה, אני פשוט חושב שהיא לא מצאה טעם לפתוח מחדש את הדיון והמאבק בגופים ממסדיים. ושלא תהיה לכם טעות. פייסבוק זה גוף ממסדי בסופו של דבר.לא ברמת פעילותו או ניהולו אבל ממסדי במה שהוא מייצג, קונופורמיסטי בעליל, שמייצר תחושה מזוייפת של אנושיות וכפר גלובאלי. בסוף היום, שכל 150 אלף הישראלים שנרשמו לשם [150 אלף!!] מחפשים חברותא מאחרי מסכי מחשב ומקלדות, להראות, להתפאר, לשלוח מסרים ומעל הכול להוכיח לחברים שלהם [אותם חברים שהם כבר שכחו איך נראה פרצופם] שהם מוצלחים בכל מקום בו ידם נמצאת, הם הצליחו לקרב אותנו עוד צעד אל עבר עתיד בו בני האדם הם עדר מנוכר, המתייחס כאוייב אחד לשני , חשדן, שאינו בוטח באיש מלבד עצמו, שרומס כל יישות שאינה תואמת או מערערת מעט מהיסודות הנורמטיבים הנהוגים כיום.
זכרון קצר יש לו לאדם. רק לפני 75 שנה, קמה לה חברה שהחליטה שפלג מסויים מבני האדם אינו ראוי להימנות בשורותיה. ספרי ההיסטוריה לא ממש מדייקים בפרטים, דיברו על שטיפות מוח, על תעמולה, על פחד. שום כלום. זהו טבעו של האדם, להשתייך לקבוצה חזקה ולירוק החוצה את אלו שאינם תואמים את סדר היום החברתי שלו.
פייסבוק זה בסך הכול בורג בתוך מערכת וירטואלית. אבל זו דוגמא בכלל לא רעה להכתבה של התנהגות. "מה , לא נרשמת לפייסבוק עדיין?" זה כבר מזמן לא פשוט כמו שנדמה לכולם. אפשר לומר על כל מוצר שהוא גל שבא , שועט דרך אוכלוסיות שונות ונעלם לו באופק לאחר מכן. אבל אף אחד לא רוצה לומר את מה שכולם מרגישים - בני האדם מאבדים כל צלם אנוש וייחוד אישי. אם כולם רוצים להיות כמו כולם, מה יקרה לאלו שאינם עומדים בסטנדרט החדש? לא צריך לנחש יותר מידי , ההיסטוריה כפי שכולם יודעים - גורלה לחזור על עצמה. באיזה צד אתם תהיו זה כבר תלוי בכם.
אני כותב פה כי מלווה אותי תחושה רעה מאוד. אני, אותו זה שקרא לאחרים פה לבוא לפייסבוק,מתביייש בהתנהגותי. מתבייש כי כל עצם בגופי מאז שפתחתי מודעות עצמית , היא אנטי-ממסדית בעליל. שאם היה בכוחי , הייתי שם קץ למקור כוחו של האינטרנט ושולח את כל בני האדם ליער לעשות אתחול להתנהגותם. שברפיון רוחי כלשהו, מצאתי עצמי חלק ממאות אלפי הישראלים שנדבקים למסך 3 פעמים ביום לבדוק אם מישהו אמר משהו, או שמיטל מכתה א' התחתנה עם אבי מהכתה ממול. זה בולשיט. ולא סתם בולשיט. זה אסון חברתי שחלקכם לא יבינו אותו עד שיגיעו לבשלות רוחנית.
במילים אחרות, בני אדם טועים, ועוד יטעו. אני טעיתי כמובן. אבל לפני שאתם שוב הולכים כמו עדר שטופי מוח אחר מגפה תורנית , תעצרו שנייה ותחשבו עם עצמכם מה אתם מייצגים ואם חשוב לכם להיות נאמנים לעצמכם, או שכל חייכם תלכו אחרי כולם.
נערך לאחרונה על ידי ניר בן טובים : 04-12-07 ב 18:43.
|