"רכב להמכיר": גרסת נתניה והסביבה

[stio]

אני מניח שכולכם זוכרים את הספר "דירה להשכיר" של לאה גולדברג, אז עשיתי משהו דומה על מכוניות.
את "ההשראה" (אם אפשר לקרוא לזה כך), קיבלתי ממישהו ששיפץ את הנ"ל עבור דירות בת"א בפייסבוק.

קריאה נעימה...




במגרש רכב במרכז העיר, בין המכוניות, עומדת מכונית המורכבת משלוש מכוניות.

ומי בעלי המכונית?

במשרד הראשון סוחר ממולח. מבוקר עד ליל מוני ק"מ מזייף באופן מוצלח.

במשרד השני פחח מוחצן. כל היום מזריק פיסטולט ומדלל חמצן.

במשרד השלישי פקידה ממורמרת. מבוקר ועד ליל רק סוליטר משחקת.
היא כל כך שקרנית, כל היום מבלפת.

מתכון נורא, אך למי יש ברירה?! המס עלה והאישה צריכה עזרה.

חיש קל פרסמו מודעה: מכונית למכירה- הזדמנות נדירה!

והנה, בשבילים, בדרכים ובכבישים- אל המגרש באים רוכשים חדשים.

ראשון בא סטודנט, למכונית צועד.
פותח הדלת, נכנס בפנים ובוהה.

באים מכל המשרדים הסוחרים, עומדים מסביבו, מסבירים לו פנים:

- הנאה מחיר הרכב, 98000 ₪ לא כולל שיפוץ ראש מנוע שצריך לעשות, בעיניך?
- נאה.

- הנאה השיפוץ שנעשה לפני עשרה ימים לשלדה אך מוגדר כסכנת נפשות, בעיניך?
- נאה.

- הנאים החלונות התחליפים שהורכבו ברכב לאחר התאונה ועדיין הם לא עובדים, בעיניך?
-נאים.

- אם כך, שב איתנו, סטודנט!
- לא. לא אשב.

-למה?

- הסוחרים אינם נאים בעיניי. איך ארכוש אני, סטודנט למחשבים, מכונית מסוחר שקרן המשפץ לוחות שעונים? מבוקר ועד ליל רק מוני ק"מ מזייף, בלי סוף על לקוחות מצפצף.

נעלב הסוחר, והסטודנט הלך לו.

הלך הסטודנט, באה רופאה.

חיש מהר ניגשת למכונית הראשונה. קוראת השלט, פותחת הדלת, נכנסת בפנים ומסתכלת.

באים מכל המשרדים הסוחרים, עומדים מסביבה, מסבירים לה פנים:

-הנאה הדשבורד החדש שהרכבנו לאחר התאונה, אין בו כריות אוויר, חיברנו את נורת הביקורת לזו של לחץ השמן ואם יש תאונה והכריות לא נפתחות אל תבואי בטענות, בעיניך?
- נאה.

- הנאים הצמיגים שהרכבנו, כל צמיג מחברה אחרת ומתאריך ייצור שונה, בעיניך?
-נאים.

- הנאים הכיסויים למושבים החדשים שהרכבנו כדי שלא תראי את המושבים המקוריים שנקרעו בגלל התאונה, בעיניך?
-נאים.

-אם כן, שבי איתנו, רופאה!
- לא. לא אשב.

-למה?

- הסוחרים אינם נאים בעיניי. איך ארכוש אני, רופאה מכובדת, מכונית אותה תיקן פחח ללא היסטוריית תיקונים מתועדת?! כל היום מתקן מכוניות, מרוב רמאות נאבדה השפיות.

נעלב הפחח, והרופאה הלכה לה.

הלכה הרופאה, ובא החייל.

קרא את השלט בקול מבולבל.

למכונית הראשונה ניגש, אך בדרך מקטר: "מקווה שלפחות המזגן מקרר"...

באים מכל המשרדים הסוחרים, עומדים מסביבו, מסבירים לו פנים:

- הנאה גלגל ההגה, כדאי שתחזיק אותו טוב כי הוא רועד חזק (כיוון פרונט עליך), בעיניך?
-נאה.

- הנאים החישוקים, אנחנו לא אחראים על הטאסות שחסרות, בעיניך?
- נאה.

-הנאים הדלתות, תמצא דרך לנעול אותן כי זה לא ננעל ולא מצאנו את הבעיה, בעיניך?
-נאים.

-אם כן, שב איתנו, חייל!
- לא. לא אשב.

-למה?

- הסוחרים אינם נאים בעיני. איך ארכוש אני, חייל לתפארת, מכונית אותה שטפה פקידה ממורמרת?

קראו הסוחרים:

- לך, לך חייל מופנם. את המכונית נמכור באופן מושלם!

הלך החייל, בא בלש,
ניגש למכונית ומסתכל באופן מורגש.

באים אליו כל הסוחרים, ניגשים אליו, מסבירים לו פנים:

- הנאה הפסקה בחוזה, האומרת שאתה מחויב לקחת לבדיקה רק איפה שאנו נאמר לך כי יש לנו קומבינה עם המכון, בעיניך?
- נאה הפסקה, אך בעייתית לא מילה.

- הנאה המקדמה שאתה צריך להמציא תוך 5 דקות לכל היותר, בעיניך?
- נאה המקדמה, אם כי קצת מרגיזה...

-הנאים חוטי הרדיאטור חימום הפנימי שמטיילים בתא מנוע כי הרדיאטור דולף וניתקנו את הזרימה אליו כדי שלא תשים לב, בעיניך?
- נאים החוטים, גם כך את הרכב בלשים אינם מחממים.

-ובכן, לא תשב איתנו?

אשב ואשב בחפץ לב, כי הסוחרים טיפשים בעיניי:

הסוחר- שקרן אומנם, אך אחרי סיור קטן במתקן הכליאה המושלם- נכיר לו עולם.

הפחח- מתקן ברשלנות הרבה רכבים, במעצר נכיר לו חברים.

הפקידה- כל היום רק משקרת, בתחנת המשטרה היא כבר תהיה נזהרת.

רואה אני, כי נוכל להגיע כל אחד למקומו הטבעי,
בחברה טובה, בשלום ובנחת.

כך במרכז העיר, בין המכוניות,
עומדת מכונית המורכבת משלוש מכוניות.

ומי בעלי המגרש זאת לא נדע,
כי המשטרה אותו סגרה.