[saar]

תקנה 28 לתקנות התעבורה קובעת:


(א) נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה, אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.


(ב) האמור בתקנת משנה (א) יחול גם על הנוהג ברכב שבו הותקן או מצוי מכשיר טלפון קבוע או נייד, והנוהג ברכב רשאי להשתמש בטלפון רק באמצעות מיקרופון המותקן ברכב.


מה הדין של נהג אשר השתמש במכשיר הפלאפון שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב, אך החזיק בהגה בשתי ידיו? האם עבר על התקנה, משום שלא השתמש בפלאפון באמצעות מיקרופון המותקן ברכב, או שמא לא עבר על התקנה, משום שלא הסיר את ידיו מההגה לצורך ביצוע השימוש במכשיר הפלאפון.


יובהר, כי שאלה זו מקבלת משנה תוקף, שכן קיימים כיום פלאפונים סלולאריים, שאין כל צורך לקרבם לאוזנו של המשתמש בהם או לפיו כדי לנהל שיחה באמצעותם. המשתמש יכול להניחם על המושב שלידו או במתקן כלשהו על לוח השעונים, לדבר לחלל המכונית וקולו יישמע לשותפו לשיחה באמצעות המיקרופון הפנימי המותקן בטלפון, והוא ישמע את שותפו באמצעות הרמקול הפנימי שבפלאפון.



לא רק זאת, אלא שישנם פלאפונים שבהם אין צורך לחייג את המספר, וניתן לתת פקודה קולית לפלאפון לבצע החיוג, ולצורך קבלת שיחה ניתן לתכנת הפלאפון באופן שיענה באופן אוטומטי לאחר מספר צלצולים ולכן הרשעת אדם על כך שדיבר בפלאפון כשהוא אוחז את ההגה בשתי ידיו, על אף שהשיחה מבוצעת שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב נראית בלתי סבירה.


ניסוחה הראשוני של תקנה 28 לתקנות התעבורה חייב את נהג הרכב להחזיק בידיו את ההגה, כל עוד הרכב בתנועה פרט לסייג הכולל אפשרות להסיר יד אחת בלבד מן ההגה, כאשר השימוש ביד המוסרת מההגה נועד להבטיח את פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה, למשל החלפת הילוכים, איתות וכדומה.


תרבות השימוש המכשיר הפלאפון אילצה את המחוקק לשנות את התקנה כך שבשנת תשנ"ד הוסף סעיף קטן (ב) אשר הורה כי : " ... והנוהג ברכב רשאי להשתמש בטלפון רק באמצעות מיקרופון שלהפעלתו אין צורך להסיר יד מהגה הרכב או מהכידון".


בהמשך בשנת תשנ"ח תוקן נוסח התקנה לנוסחו כיום: "... והנוהג ברכב רשאי להשתמש בטלפון רק באמצעות מיקרופון המותקן ברכב".


בית המשפט אשר דן בסוגיה קבע כי האיסור על השימוש בפלאפון שלא באמצעות מיקרופון מבטא איסור שאינו נוגע בהכרח לאי החזקת ההגה בשתי ידיים. שכן, הדרך שנמצאה בטוחה לקיום שיחה במכשיר הפלאפון במהלך הנהיגה היא כאשר השימוש נעשה באמצעות מיקרופון המותקן ברכב ואף לשון התקנה המתיר את השימוש בפלאפון עושה שימוש במילה "רק", ומשמעות הדבר היא כי נאסר שימוש אחר בפלאפון, היינו שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב. איסור זה יחול אם ההגה מוחזק בשתי ידיים ובין אם לאו.


ואלו הם דבריו של בית המשפט:


" מתקין התקנות סבר, שרק שיחה בפלאפון, באמצעות מיקרופון, תבטיח שתשומת ליבו של הנהג לדרך ולנהיגה, לא תיפגע. השיחה בפלאפון, בזמן הנהיגה, מפחיתה את ערנותו של הנהג, לנעשה בדרך, ולאופן נהיגתו. הוא צריך להתרכז במה שבן שיחו אומר לו, ולהשיב לו תשובות.


השוואת השיחה בפלאפון, בזמן נהיגה, להאזנה לרדיו, אינה נכונה לדעתי. האזנה לרדיו היא האזנה פסיבית, בוודאי כשמדובר בהאזנה למוסיקה, אך גם כאשר מקשיבים למהדורת חדשות או לתוכנית מלל.


מאידך, שיחה בפלאפון, היא האזנה המחייבת דריכות וערנות יתר. על הנהג, להתרכז במה שהוא שומע, ולחשוב על תשובה מתאימה. דריכות וערנות יתר זאת, מפחיתה, מטבע הדברים מתשומת הלב המרבית הצריכה להיות מוקדשת, לכביש ולכלי הרכב האחרים, שנעים בקרבת הנוהג.


על כן, דרש מתקין התקנות, שהשיחה בפלאפון, תהיה, בזמן הנהיגה, רק באמצעות מיקרופון, שכן קיומו של מיקרופון, מפחית, המידה ניכרת, את הפעולות הפיסיות שצריך נהג לעשות בידיו, לצורך שיחה בפלאפון.


לפיכך האיסור בתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, לשוחח בפלאפון, בזמן נהיגה, ללא מיקרופון, תקף גם כאשר הנהג מחזיק את ההגה בשתי ידיו."