|
שלום לפותח השרשור,
לעניות דעתי
מרגע שהמעסיק מבצע שינוי חד צדדי (כמו תשלום שכר מאוחר באופן עקבי), דבר שעומד בסתירה מול הסכם קיבוצי ו/או צו הרחבה ו/או חוזה אישי שלך עימו, הרי שהיית צריך לקום ולומר משהו. ברגע שנשארת בעבודה כרגיל, הרי שמדובר בהסכמה לשינוי תנאי החוזה בהתנהגות. משמע עצם זה שנשארת, כאילו הסכמת לשינוי בהתנהגות. ראה פס"ד בג"צ מילפדר מס' 239/83. עם זאת, כעת השאלה הנשאלת היא החל מכמה זמן הדבר יכול להיראות כהסכמה בהתנהגות? תשובת החוק, במידה ומדובר בצעד שהמעסיק עשה הסותר את ההסכם הקיבוצי ו/או צו הרחבה (לכם אין הסכם קיבוצי) אזי מעבר ל 5 שנים, במידה ומדובר בצעד חד צדדי ובחוזה אישי (כמו אצלך) אז עד 5 שנים. אתה עומד בקריטריון הזה , כך שאצלך זה עד 5 שנים, ועדיין אתה יכול לטעון שלא דובר על הסכמה בהתנהגות.
לגבי עיניין השבועיים - על המעסיק ועל העובד קיימת חובת הנאמנות והאמון. עצם זה שהלכת לראיון עבודה נוסף מבלי להודיע למעסיק על כוונתך לראות כיוונים שונים ולא היית גלוי עימו הרי שמדובר בהפרה של חובת הנאמנות והאמון מפני שהמעסיק כלל לא ידע על כוונתך (כאילו חתרת תחתיו והלכת לראיונות אחרים, ואם עשית זאת תוך כדי עבודתך ותוך כדי תפקידך אז בכלל), ואז הוא יכול לבקש מבית הדין לעבודה להפחית את הפיצויים שלך ראה פס"ד חברת מקורות.
אומנם הדבר מתנגש עם חוק יסוד לכבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, עם זאת ראה פס"ד פרנס נגד רשות השידור, בית המשפט פסק לטובת רשות השידור, היות ולמרות חופש העיסוק, לא ניתן לעשות זאת בו זמנית.
בנוסף מדובר גם בחובת הגילוי ביחסי עבודה - ראה פס"ד גלומה גריסק, מדובר על חובה הדדית של שני הצדדים, העובד חייב לגלות למעסיק הכל ולהפך. קיים חריג בחוק - אישה רשאית לא לגלות למעסיק (גם לא בראיון עבודה) שהיא בהריון עד לחודש חמישי. מחודש חמישי להריונה היא מחוייבת לגלות למעסיק.
לסיכום - תביעתך לא תנוהל בבית משפט השלום, אלא בבית הדין לעבודה. בעיניין ההלנת שכר אתה רשאי לתבוע, בעיניין החופשה - המעסיק יכול לטעון כי לא עמדת בדברים שכתבתי למעלה, ועל כן נגרם לו נזק כספי (איש משלוחים שהפסיק עבודתו לפתע, וגרם לעסק להפסדים), ועל כן הוא ראה לנכון לקזז זאת מחופשתך. אם תרצה אני אבדוק זאת לעומק מול הספרים שלי, האם הסיכוי שבית המשפט יתיר לו זאת או שלא.
__________________
בתקווה שעזרתי, סער
נערך לאחרונה על ידי saar : 24-04-10 ב 13:36.
|