|
ההסבר תופס בעיקר לרכבי קוצרן VAG, אבל תקף לכל רכב ממוחשב במידה זו או אחרת.
ברכבים חדישים עם מד חום מנוע:
מחשב הרכב מתוכנת כך שהוא יעלה את מד חום המנוע בהתנעה עם מנוע קר לחלוטין תוך X שניות לנקודת האמצע (90°), ללא כל קשר לחום האמיתי של המנוע. לכל רכב מוגדר הזמן שלו.
מד חום המנוע לאחר מכן, לא זז ס"מ/ מ"מ אחד מהאמצע ועומד שם כמו סרגל במשך כל הנסיעה.
בעוד הטמפ' האמיתית של המנוע משתנה, ונעה סביב 87 מעלות ל- 107 מעלות, מד חום המנוע תמיד יראה על 90 מעלות.
רק אחרי עליית הטמפ' מעל 107 מעלות, יחל מד חום המנוע לטפס מעלה, וזאת בדיוק הנקודה שהנהג יחוש שקיימת תקלה במערכת הקירור.
ברכבים ללא מד חום מנוע אלא נורה בלבד:
אותו סיפור בדיוק!
מיד עם עליית הטמפ' מעל ל- 107 מעלות, הנורה האדומה תידלק וישמע צפצוף, כאשר נקודת הרתיחה של הנוזל קירור המקורי, נעה בין 130 ל- 140 מעלות- כלומר יש הרבה זמן לעצור.
מה המסקנה שלנו כאן?
גם ברכבים חדשים בעלי מד חום מנוע, וגם כאלו עם נורה בלבד, הנהג יקבל התראה על תקלה באותו זמן בדיוק ויש המון זמן לעצור.
אבל!
במכוניות ישנות ולא ממוחשבות עם נורית חום מנוע בלבד- הנורה הזו נדלקת מאוחר מידי ובד"כ הראש אח"כ זקוק לשיפוץ- כך שבאונו/ פונטו הישנות לדוגמא- הייתי ממליץ להתקין שעון חום.
במכוניות החדשות? מיותר לחלוטין- וגם אני חשבתי אחרת ורציתי להתקין שעון לפני שהתייעצתי.
|