מועדון פיאט ישראל - צפה בהודעה יחידה

ארילו · 27-08-08, 10:59

השניה הקריטית
צוות מסלולים

בהנחה שנהג אינו עושה טעויות בכוונה, נשאלת השאלה מה ניתן לעשות כדי להימנע מתאונות דרכים. בעקבות שנים של הדרכה ומחקר הגענו למסקנה - התייחסות לשניה הקריטית.

תאונות דרכים קורות בשניה. זה די אבסורד, שמתוך חיים שלמים של נהיגה, עבודה, קניות, בית ועוד, שניה אחת של צירוף נסיבות מסוים ו...תאונה.

בואו לא נשכח שמלבד יותר מ- 500 הרוגים, יש גם עשרות אלפי פצועים כל שנה, שחייהם לא יחזרו להיות כמו שהיו לפני התאונה. עשרות אלפי משפחות הרוסות בשנה, האם ניתן לקלוט את גודל המכה?
ומה יש לנו: בתי ספר לנהיגה, מגרשי החלקה, מאות מרצים לנהיגה נכונה, שוטרים, מרצים ב"נהיגה מונעת" ועוד עוסקים במלאכה.
הבעיה היא שרוב הנלחמים בתאונות מתייחסים להקטנת הנזק או לשליטה במכונית במצב חירום, וזה לא מספיק. עלינו לבחון כיצד ניתן להימנע מתאונה בסבירות גבוהה, ומה על הנהג לעשות על מנת להיות נהג בטוח יותר.

בעייה שניה בשיטות ההדרכה והאימון (כולל אכיפה) היא שחלק גדול מהעוסקים במלאכה יוצאים לכאורה מהנחה שהנהג אינו יודע את החוקים או שהוא עובר עליהם בכוונה. טענתי היא כי סביר להניח שהנהג הממוצע, זה שמעורב בסוף בתאונה, אינו יוצא מביתו בבוקר ומחליט "היום אעבור על כמה חוקים ואסכן את עצמי ואחרים". הרבה יותר סביר להניח כי הנהג שוגה בחוסר תשומת לב ברגעים מסוימים בנהיגה, ואז עושה טעות לא מכוונת, המביאה לבסוף למצב חירום. רגעים אלה יש לזהות ולנתח.

אם כך, בהנחה שהנהג אינו עושה טעויות בכוונה, ושכדאי להתייחס לנהיגה ולמניעת מצבי חירום, כולל החלקה, לפני שהמצב הופך לאקוטי, נשאלת השאלה מה לעשות.
המסקנות אליהן הגענו בעקבות שנים של הדרכה ומחקר נמצאות בכותרת: התייחסות לשניה הקריטית.

עלינו, הנהגים, לנהוג מתוך הבנה כי המכונית שלנו עוברת מרחק גדול בכל שניה, ומספיקה שניה אחת כזו של חוסר תשומת לב, או לקיחה כמובן מאליו כדי להכניסנו למצב שיקשה עלינו מאוד לצאת ממנו.

ניקח לדוגמה את המקרה שקרה לאיילת, תלמידה של מסלולים, שהגיעה לצומת מרומזר, בו האור "שלה" היה ירוק.

איילת, בהמשך לקורס נהיגה מצילת חיים בו השתתפה, התקרבה לצומת, לא לקחה כמובן מאליו כי עליה לעבור אותו בזכות האור הירוק. היא העיפה מבט רחב, זיהתה רכב המגיע מצידה הימני ועובר באור אדום מלא, והרוויחה כך שניה שלמה (!) של זמן תגובה ויכולת לפעול. כל זאת בעקבות נהיגה "חשדנית", בה השניה הקריטית נמצאת במודעות ומאפשרת להיות ערוך למגוון מצבי חירום.
לאיילת אגב, שלום. התאונה נמנעה בזכות עירנותה ושימוש בטכניקות נהיגה מצילת חיים שלמדה במסלולים (בלימה והתחמקות ממכשול).

כמובן שאין לצפות כי נהג יהיה מאוד עירני במשך 100% מזמן הנהיגה שלו, אך ניתן להבין כי מכיוון שהעירנות נפגעת מדי פעם בגלל מגוון גורמים (עייפות, טלפון סלולארי, טרדות בעבודה וכו'), צריך הנהג לזהות את מצב עירנותו ולהתאים את מעטפת הבטיחות שלו למצב זה.
כלומר, אם אתה מזהה כי אינך במלוא יכולת התגובה שלך, מכל סיבה שהיא, עליך להגדיל את מעטפת הבטיחות, משמע, לשמור מרחק גדול יותר, להאט את מהירות נסיעתך, ולהמנע ממעבר נתיבים שאינו הכרחי.

לינק למקור: http://www.maslulim.co.il/articles-safe/88

27-08-08, 10:59	#2
ארילו Administrator מנהלמנהל תאריך הצטרפות: Sep 2007 מיקום: מאחורי המסך הגלגלים שלי: אונו - פונטו - פנדה הודעות: 3,788	השניה הקריטית השניה הקריטית צוות מסלולים בהנחה שנהג אינו עושה טעויות בכוונה, נשאלת השאלה מה ניתן לעשות כדי להימנע מתאונות דרכים. בעקבות שנים של הדרכה ומחקר הגענו למסקנה - התייחסות לשניה הקריטית. תאונות דרכים קורות בשניה. זה די אבסורד, שמתוך חיים שלמים של נהיגה, עבודה, קניות, בית ועוד, שניה אחת של צירוף נסיבות מסוים ו...תאונה. בואו לא נשכח שמלבד יותר מ- 500 הרוגים, יש גם עשרות אלפי פצועים כל שנה, שחייהם לא יחזרו להיות כמו שהיו לפני התאונה. עשרות אלפי משפחות הרוסות בשנה, האם ניתן לקלוט את גודל המכה? ומה יש לנו: בתי ספר לנהיגה, מגרשי החלקה, מאות מרצים לנהיגה נכונה, שוטרים, מרצים ב"נהיגה מונעת" ועוד עוסקים במלאכה. הבעיה היא שרוב הנלחמים בתאונות מתייחסים להקטנת הנזק או לשליטה במכונית במצב חירום, וזה לא מספיק. עלינו לבחון כיצד ניתן להימנע מתאונה בסבירות גבוהה, ומה על הנהג לעשות על מנת להיות נהג בטוח יותר. בעייה שניה בשיטות ההדרכה והאימון (כולל אכיפה) היא שחלק גדול מהעוסקים במלאכה יוצאים לכאורה מהנחה שהנהג אינו יודע את החוקים או שהוא עובר עליהם בכוונה. טענתי היא כי סביר להניח שהנהג הממוצע, זה שמעורב בסוף בתאונה, אינו יוצא מביתו בבוקר ומחליט "היום אעבור על כמה חוקים ואסכן את עצמי ואחרים". הרבה יותר סביר להניח כי הנהג שוגה בחוסר תשומת לב ברגעים מסוימים בנהיגה, ואז עושה טעות לא מכוונת, המביאה לבסוף למצב חירום. רגעים אלה יש לזהות ולנתח. אם כך, בהנחה שהנהג אינו עושה טעויות בכוונה, ושכדאי להתייחס לנהיגה ולמניעת מצבי חירום, כולל החלקה, לפני שהמצב הופך לאקוטי, נשאלת השאלה מה לעשות. המסקנות אליהן הגענו בעקבות שנים של הדרכה ומחקר נמצאות בכותרת: התייחסות לשניה הקריטית. עלינו, הנהגים, לנהוג מתוך הבנה כי המכונית שלנו עוברת מרחק גדול בכל שניה, ומספיקה שניה אחת כזו של חוסר תשומת לב, או לקיחה כמובן מאליו כדי להכניסנו למצב שיקשה עלינו מאוד לצאת ממנו. ניקח לדוגמה את המקרה שקרה לאיילת, תלמידה של מסלולים, שהגיעה לצומת מרומזר, בו האור "שלה" היה ירוק. איילת, בהמשך לקורס נהיגה מצילת חיים בו השתתפה, התקרבה לצומת, לא לקחה כמובן מאליו כי עליה לעבור אותו בזכות האור הירוק. היא העיפה מבט רחב, זיהתה רכב המגיע מצידה הימני ועובר באור אדום מלא, והרוויחה כך שניה שלמה (!) של זמן תגובה ויכולת לפעול. כל זאת בעקבות נהיגה "חשדנית", בה השניה הקריטית נמצאת במודעות ומאפשרת להיות ערוך למגוון מצבי חירום. לאיילת אגב, שלום. התאונה נמנעה בזכות עירנותה ושימוש בטכניקות נהיגה מצילת חיים שלמדה במסלולים (בלימה והתחמקות ממכשול). כמובן שאין לצפות כי נהג יהיה מאוד עירני במשך 100% מזמן הנהיגה שלו, אך ניתן להבין כי מכיוון שהעירנות נפגעת מדי פעם בגלל מגוון גורמים (עייפות, טלפון סלולארי, טרדות בעבודה וכו'), צריך הנהג לזהות את מצב עירנותו ולהתאים את מעטפת הבטיחות שלו למצב זה. כלומר, אם אתה מזהה כי אינך במלוא יכולת התגובה שלך, מכל סיבה שהיא, עליך להגדיל את מעטפת הבטיחות, משמע, לשמור מרחק גדול יותר, להאט את מהירות נסיעתך, ולהמנע ממעבר נתיבים שאינו הכרחי. לינק למקור: http://www.maslulim.co.il/articles-safe/88 __________________ היהודים עם אופטימי - חותכים לפני שיודעים מה הגודל.