[ניר בן טובים]

מכוניות ספורט זה עניין של הגדרה אישית. כל אחד [כזה שמבין מלכתחילה ששברולט אופטרה "ספורט" זו הלצה] מגדיר את זה אחרת. יש גם את עניין הדורות. ושם זה כבר סיפור הרבה יותר מסובך. הבידול הוא סך הכול בתחושות הפרטיות.

באופן אישי, אני לא חושב שהבראבו Hgt נניח, היא מכונית טובה. היא אפילו די מחורבנת בכל מיני אספקטים. אבל היא מצליחה לנגוע אצלי במשהו עתיק בתחושות. וזה משהו שפשוט לא קיים היום באף מכונית חדשה. פשוט לא.
מה שאתה אומר לגביי האיביזה גדעון,זה בסך הכול משהו טכני. דוושות מתפרקות, לא נוח וכו. וזה נכון ובסדר. אבל לא זו הסיבה ששמחת לחזור לפונטו שלך. חזרת כי חסר לך משהו באמוציות. ועל זה יהיה קשה לך לגשר כשתעבור למכונית הבאה שלך. מאותה סיבה לא מעט אנשים קצת יותר מבוגרים מאיתנו [רובי למשל] לא הצליחו למצוא נחת במכוניות חדשות. ובסופו של דבר אחרי כל המכוניות שהיו לו הוא חזר לפיאט קופה שלו. ואם יש משהו שאי אפשר לומר על רובי זה שאין לו ניסיון. וזה כנראה אומר הכול על המצב היום.