אני לא רואה את עצמי מחליף רכב בנתיים משיקולי תקציב וגם כמה שזה ישמע מוזר וזה ישמע מוזר...אני חושב שפיתחנו רגשות לרכב הזה אני ואשתי...הרכב היה אתנו בתקופות קשות במלחמה וכמעט שימש לנו בית שני...קשה לי לחשוב על לוותר עליו.
מציקה לי המחשבה של הגרריסטים (כן היו 2) כי הרכב נתקע אחרי שהמוסך נסגר והייתי צריך לגרור (חברת שגריר) לבית ומהבית למוסך... ושניהם עם סיפורים כאלו ואחרים וממש עשו לי רצון להפטר מהאוטו..
המוסכניק תקע את המסמר האחרון עם המשפט "יש לך מזל שזה קרה עכשיו ולא עוד חודשיים אחרת היית צריך לשלם עשרת אלפים שקל על החלפה של גיר" ובחצי חיוך "הלך הגיר".
המוסך הבהיר לי שחברה מחליטה איזה גיר לשים וככל הנראה זה יהיה גיר משופץ...כשקניתי הגיר היה חדש מדוע להחליף חדש במשופץ?
ז מרגיע לשמוע שהגרריסטים הגזימו...