אחרי שעשיתי את הקורס נהיגה מתקדמת הראשון שלי רציתי לעשות את האימון האישי אבל כל פעם לא יצא או שלא הייתה היזדמנות, יום חמישי האחרון יצא לי לעשות אותו והיה... כיף שבכתיבה אי אפשר להעביר אותו אבל אני ינסה.

9 בבוקר קמים כמה דקות היתארגנות, בדיקה אחרונה של הרכב הכל תקין ומוכן לתקיפה, ויוצאים לכיוון לטרון אוספים את המדריך, קובי כהן, וממשיכים לנס הרים. אנחנו מגיעים ל"סטייג'" הראשון עוברים על כמה כללי זהירות בסיסיים ואני עושה אותו בלי הדרכה הכי מהר שאני יכול וחוזרים להתחלה, הקטע מאוד טכני ואיטי יחסית עם פניות הדוקות מאוד ומספר פניות של 180 מעלות שבכיוון הנכון הן כמו פניות פרסה. אחרי זה מתחלפים קובי עושה את אותו הקטע ואני נידהם מההפרשים במהירות ובביטחון שהאוטו עובר את הסיבובים, למרות שכמעט ולא נשמע ציוץ מהצמיגים ולא היית אפילו החלקה אחת שלא היית מבוקרת לחלוטין. השלב הבא זה לעבור על הטעויות שאני ביצעתי ו 3 מילים נחקקו לי בזיכרון לצמיתות : מבט, קו נכון והפניית הגה, אחרי ההפנמה אני עושה שוב את הקטע וניכר שיפור אבל עדיין מדי פעם אני חוזר על הטעויות קובי חוזר בכמעט כל פניה ואמר שוב מה נכון לא נכון אני משתדל להפנים ומסיים את הקטע שוב בהתחלה של כל המסלול, כאן עושים הפסקה קטנה ועוברים על התיאוריה בקצרה, אחרי זה שוב עושים את הקטע הראשון ושוב ניכר שיפור ב 3 המילים החשובות.

עוברים לקטע השני הוא יותר מהיר סלול היטב עם אספלט משובח ונתיבים רחבים ומסומנים כהלכה, אני עושה אותו עם הדגשים שלמדתי, מבט רחוק ולנקודה שאליה רוצה להגיע, משתמש בכל רוחב הנתיב ומנסה לעשות את הפניות הכי רחב שאפשר ועם מינימום סיבובי הגה, מסובב אותו כמה שפחות לצד, ומנסה להחזיר אותו כמה שיותר מהר לאמצע למרות האינסטינקט להשאיר אותו מסובב עוד חלקיק שניה, ועם הזמן באמת מתרגלים להחזיר אותו לאמצע יותר מהר ומהירת הפנייה גדלה וכך גם ההרגשה שעוברים את הפניה בביטחון יותר גדול, אחרי זה שוב קובי נכנס למושב הנהג מראה איך זה צריך להיעשות והקצב נסיעה שהוא ביצע ב"סטייג'" היה בקצב שעד אותו רגע חשבתי שהוא בלתי אפשרי, אני מתיישב חזרה במושב הנהג הוא חוזר על אותן 3 מילים ונותן עוד כמה דגשים ואז אני עושה את הקטע בביטחון רב יותר במהירות גדולה יותר ובהנאה הרבה יותר גדולה כי פשוט הכל זורם כמו שצריך עם מעט תיקונים בדרך, בינתיים לא רשמתי כלום על ההרגשה באימון הזה, הרגשת כיף ואנדרנלין שלא מפסיק לזרום בדם, מדהים, כל המילים והניואנסים והסופרלטיבים לא יכולים להעביר את ההרגשה בזמן האימון הזה הרגשה של סמים חוקיים למהדרין.

עוברים לקטע השלישי קטע מהיר מאוד יחסית שבו מחסור הכוח הורגש הכי הרבה, לא שבקטעים הקודמים האוטו היה איזה טיל, הוא היה איטי, אבל בקטע הזה היה קטעים שהרגל בריצפה המנוע מושך מ 4 אלף סל"ד לכיוון ה 6.5 אבל זה קורה מ-א-ו-ד ל-א-ט ומהירות עולה לאט לאט, שוב מנסים לשלב את כל מה שלמדתי עד עכשיו בקטע עם מספר טעויות מינימאלי, עוברים על הקטע כמה פעמים וממשיכים לקטע הבא, גם אותו עושים מספר פעמים ובהלחט מורגש לאורך היום שהיכולת עולה וכך גם קצב הנסיעה.

בפעם האחרונה שהייתי בנס הרים הראו לי עוד קטע שדי שונה משאר הקטעים כי הוא מישורי, מהיר ובעל שדה ראייה גדול עם מספר מועט של פניות עיוורות ושומם מבחינת התנועה, נמצא ליד מושב לוזית, קובי לא הכיר את הקטע אבל אמר שבכיף אפשר לנסוע, רבע שעה נסיעה מנהלתית ואנחנו מתחילים את הקטע, מאיצים עד כמה שאפשר ממש לפני הפנייה בלימה על סף האחיזה הורדה להילוך הרצוי והנמוך יותר עם עקב בצד אגודל, כל המשקל עובר קדימה מבט רחוק ליציאה מהפניה הפניית הגה מינימאלית עד כמה שאפשר, את הפנייה עוברים בקו הכי מהיר עם רדיוס פנייה גדול ככל האפשר, החזרת ההגה למרכז כמה שיותר מוקדם וחזרה לדוושה הקטנה יותר והנה עוד פניה שעוברת חלק ובמהירות הרבה יותר גדולה ממה שהייתי מסוגל קודם לכן וכך הלאה והלאה.

לאחר 5 שעות ו 320 קילומטר מנקודה לאותה הנקודה, עצרנו עברנו על כל מה שלמדנו היום מה אני צריך לזכור ועל מה להיתאמן ונפרדנו לשלום.
בקיצור היה קורס יותר ממדהים קובי מדריך מעולה למדתי המון והעלתי את היכולת האישית לרמה גבוה יותר, אני ממליץ לכל אחד לעבור את האמיון האישי כי הוא מלמד המון ומעלה את היכולת האישית לרמות חדשות.