מתן לא יפה להעתיק רעיונות...

לא הבחנתי בהודעה שלך,
בכל מקרה שלי מעט יותר מפורטת, במידה וזה בכלל נכון.

גם אין לי שום עניין בחגורה כרגע. אם אזכה בחידה אתן לך את החגורה מתנה :D

שניכם כתבתם בערך את אותו הדבר שאני כתבתי קודם ;) .

בכל מקרה, אין לי צורך בחגורה אז שיהנה מי שצריך אותה :) .

ישנם שני סוגים של חגורות עליהם יש חותמת פיאט.
סוג אחד דומה לזה שלקחת ממני יאיר, זה שמהדק מעט את החגורה בשעת תאונה, והסוג השני בלי.
בזמן ש-4 חגורות לא נפתחו על המלחציים, החלטתי לפרק אחת ולראות מה גורם להם לא להיפתח.
לאחר שפירקתי את הכיסוי פלסטיק מהמנגנון, עף החוצה קפיץ בשריקה מחרישת אוזניים, רחמים ברח לכיוון החברה שלו, כאילו היא מרחב מוגן. :)
כשיהיה לי חשק וזמן, אנסה להרכיב את הקפיץ מחדש. עידן נראה שאצלך הקפיץ המחזיר התעייף או ברח מהמקום,
לגבי פתרון החידה, כל מה שכתבתם נכון. בעיקר מה שכתב אלי, "כנראה שהפוזיציה/הזווית בה קיבעת את הרצועה גרם לכם שהמעצורים הללו היו כל הזמן תפוסים" שימו לב לתמונות ולמצב הזווית/הקיבוע על המלחציים.
שמח שאף אחד מהחברים לא צריך חגורה, וכול אחד מוכן לתת את הפרס לשני, כאילו היה "תפוח לוהט". :)
אז מי שיהיה זקוק לחגורה, ישלם עבורה. :)
דוד.

דוד אתה יודע שלא "המתנות" הן המניע לפתירת החידות שלך.

אני גם יודע שמתנות לא מעבירים למישהו אחר כמתנה.
תאר לך שמתן שהתחתן לאחרונה, יוזמן לחתונה ויתן מתנה את המתנות שקיבל לחתונתו. :)
פעם בזמנים שעברו, הלהיט מתנה לחתונה היה בקבוק לעשיית סודה.
אני זוכר מישהו שקיבל 8 בקבוקים כאלה, ולא הייתה לו ברירה אלא למסור אותם כמתנות לחתונות.
בזמנים אלה נותנים צ'ק. :)
יאיר זרוק איזה רעיון כיצד להכניס את הקפיץ למקומו. כל הנסיונות שלי לגלגל אותו פנימה כשלו.
דוד.

"סיפולוקס" :D

האמת שדווקא בזמנים אלה, שמקובל להביא כסף, אני אכן מעביר את המתנה להבא בתור.
תמיד אמרתי שאם נשים לא היו כאלה פנטזיונריות, ולגברים היה עמוד שדרה חזק יותר, עד היום היו מתחתנים ברבנות.

זריזות ידים או שתדביק את הנקודות בהם הקפיץ אמור להיות מקובע בהם וזה יתן לך אפשרות לקבע אותו בצד אחד וזה אולי יקל לך על הסגירה

שום דבק לא יחזיק את הלחץ של הקפיץ. אני מאמין שרק עם מכשיר יעודי ניתן יהיה לבצע. זריזות ידיים יש. הפעם "אכלת אותה" אתה מוזמן להכניס את הקפיץ. :)

אני זוכר בזמנים עברו, כאשר החתונות היו נערכות בחצר הבית. הוזמנתי לכמה חתונות בעקיר. הזמר התימני היה שר ומתופף על פח, הכיבוד היה פופקורן (מה שניקרא בתימנית גילווה) ושתייה של לימונדה שעשו מלימונים וסוכר.
ביחס לשאר אתה צודק. זאת בעקבות שהתור לגירושין ברבנות גדול יותר מאלה שנירשמים לחתונות.
כל אחד חושב "לי זה לא יקרה". :)
כאשר היית אצלי דיברנו על זה. אבל ראיתי שזה לא מצא חן בעינך.
אז להבא אל תיקח הכול ברצינות. :)
דוד.

אני אגלה לך סוד, כבר בשבוע הראשון אחרי החתונה הבנתי כמה צדקת בכל מילה.