DAn-BP 1.8
24-07-10, 22:58
כתבה קצרה שהכנתי מהידע שלי.
ראשית, נבהיר דבר חשוב:
שלב התקנת רמקולים אחוריים מגיע רק לאחר שהפרונט קיבל צורה סופית. כלומר, רק אחרי שיש לכם במה מוסיקלית נכונה ופתרתם את כל הבעיות עם הבאסים. המילוי האחורי נושא תפקיד משני ביותר. נציין עוד כי הכתבה עוסקת ברמקולים אחוריים, שנועדו ליצור תחושת מרחב ולא לשרת את הנוסעים מאחור, מכיוון שבמצב ממוצע מערכת סטריאו נבנית עבור הנהג ושכנו מימין.
באולם הופעות טיפוסי, רוב הצלילים מגיעים ישירות מהבמה אל אוזני הקהל. באותו הזמן, חלק מהצלילים מוחזרים על ידי הקירות וגופים אחרים בתוך האולם. למרות שהאות המוחזר חלש בהרבה מזה שמגיע אלינו ישירות, הוא אחראי לתחושת המרחב שמאפיינת הופעות חיות.
חשוב מאוד להבין כי המילוי האחורי (תרגום חופשי של הביטוי REAR FILL) הוא רק תוספת לצליל העיקרי מקדימה, ואסור שיפיק צליל עצמאי. הרמקולים מאחור אמורים להוסיף עומק ותחושת מציאות לרמקולים הקידמיים הראשיים. מקור הטעות הנפוצה כי יש להרכיב רמקולים כמה שיותר חזקים ומקצועיים מאחור, נובע מהסיבה כי המיקום הנוח ביותר להתקנת מערכת אקוסטית ברכב הוא המדף האחורי. עד היום, רוב יצרני המכוניות מרכיבים רמקולים גדולים יותר מאחור במטרה יחידה של חיסכון בהוצאות הנובעות מהתקנה איכותית מקדימה.
במציאות, הקול שמגיע לאוזנינו מאחור הוא למעשה החלק המוחזר והמפוזר של הקול שבא מכיוון הבמה. ההוכחה הפשוטה לעובדה זו היא השורה האחרונה באולמי קונצרט. כמה אמנים ראיתם שם ? נכון, אף לא אחד.
בואו נבין כעת ממה מורכב הצליל המוחזר:
קודם כל הוא חסר באסים ברורים. לא בגלל שהם לא מוחזרים, אלא מכיוון שלאחר החזרה, תדרים נמוכים לא נושאים אף מידע על מיקום המקור. זוהי בדיוק הסיבה לכך שניתן להתקין סאב-וופר בכל מקום. שנית, באות המוחזר כמעט ואין צלילים גבוהים עקב היחלשותם הרבה בהחזרה. ניתן לדמות סביבה אקוסטית טיפוסית על ידי פילטר LOW-PASS עם שיפוע 6dB/oct, ונקודת חיתוך ב-4-5kHz. בנוסף, תחום האמצע (MID) הנותר מגיע אלינו לאחר מספר החזרות מגופים במרחקים שונים, כך שהצליל נהיה מפוזר ומקשה על קביעת המיקום של מקור המוזיקה. לבסוף, רמת האות המוחזר מאוד חלשה, בערך 18-24dB מתחת לצליל הפרונטאלי.
מעניין שעל מנת לדמות את המציאות בעזרת אקוסטיקה עורפית, היא צריכה להיות בדיוק ההיפך מהקידמית - חסרת באס, ללא תדרים גבוהים, תחום האמצע מרוח ועוצמה נמוכה. לכן, ככל שהצליל מאחור בעל תחום רחב יותר ומפורט, כך התמונה הקידמית הופכת להיות פחות ברורה ואקראית.
מספר כללים חשובים:
1. אין להתקין טוויטרים מאחור. עדיף להשקיע את הכסף בטוויטרים הראשיים מקדימה.
2. הרמקולים האחוריים אינם צריכים להיות גדולים. גודל אופטימלי הוא 3.5"-4". ניתן להשתמש ב- 5", רמקול בקוטר 6.5" מיותר. הבחירה הפופולארית של 6X9" היא אבסורד. במערכות ברמה בינונית, ניתן אפילו להשאיר את הרמקולים המקוריים, אך אם אתם דואגים שרמת העיוותים תהווה בעיה לשאר המערכת, עדיף לרכוש רמקולים קטנים ואיכותיים (לא מפוארים מדי).
3. מומלץ להתקין את הרמקולים כך שהצליל יגיע לאחר החזרה, למשל מהשימשה האחורית. הדבר יוצר צליל מפוזר יותר.
4. חבל לבזבז שני ערוצי הגברה למילוי האחורי. הפיתרון הנפוץ ביותר הוא לחבר את הרמקולים למגבר הפנימי של הרדיו-דיסק או להשתמש בערוץ הגברה יחיד.
5. אם בתא המטען שוכן סאב-וופר, יש לבודד את החלק האחורי של הרמקולים על ידי בניית ארגזים קטנים. אחרת, עלולים להיווצר עיוותים מאוד לא נעימים לאוזן.
נתכב על ידי.
ראשית, נבהיר דבר חשוב:
שלב התקנת רמקולים אחוריים מגיע רק לאחר שהפרונט קיבל צורה סופית. כלומר, רק אחרי שיש לכם במה מוסיקלית נכונה ופתרתם את כל הבעיות עם הבאסים. המילוי האחורי נושא תפקיד משני ביותר. נציין עוד כי הכתבה עוסקת ברמקולים אחוריים, שנועדו ליצור תחושת מרחב ולא לשרת את הנוסעים מאחור, מכיוון שבמצב ממוצע מערכת סטריאו נבנית עבור הנהג ושכנו מימין.
באולם הופעות טיפוסי, רוב הצלילים מגיעים ישירות מהבמה אל אוזני הקהל. באותו הזמן, חלק מהצלילים מוחזרים על ידי הקירות וגופים אחרים בתוך האולם. למרות שהאות המוחזר חלש בהרבה מזה שמגיע אלינו ישירות, הוא אחראי לתחושת המרחב שמאפיינת הופעות חיות.
חשוב מאוד להבין כי המילוי האחורי (תרגום חופשי של הביטוי REAR FILL) הוא רק תוספת לצליל העיקרי מקדימה, ואסור שיפיק צליל עצמאי. הרמקולים מאחור אמורים להוסיף עומק ותחושת מציאות לרמקולים הקידמיים הראשיים. מקור הטעות הנפוצה כי יש להרכיב רמקולים כמה שיותר חזקים ומקצועיים מאחור, נובע מהסיבה כי המיקום הנוח ביותר להתקנת מערכת אקוסטית ברכב הוא המדף האחורי. עד היום, רוב יצרני המכוניות מרכיבים רמקולים גדולים יותר מאחור במטרה יחידה של חיסכון בהוצאות הנובעות מהתקנה איכותית מקדימה.
במציאות, הקול שמגיע לאוזנינו מאחור הוא למעשה החלק המוחזר והמפוזר של הקול שבא מכיוון הבמה. ההוכחה הפשוטה לעובדה זו היא השורה האחרונה באולמי קונצרט. כמה אמנים ראיתם שם ? נכון, אף לא אחד.
בואו נבין כעת ממה מורכב הצליל המוחזר:
קודם כל הוא חסר באסים ברורים. לא בגלל שהם לא מוחזרים, אלא מכיוון שלאחר החזרה, תדרים נמוכים לא נושאים אף מידע על מיקום המקור. זוהי בדיוק הסיבה לכך שניתן להתקין סאב-וופר בכל מקום. שנית, באות המוחזר כמעט ואין צלילים גבוהים עקב היחלשותם הרבה בהחזרה. ניתן לדמות סביבה אקוסטית טיפוסית על ידי פילטר LOW-PASS עם שיפוע 6dB/oct, ונקודת חיתוך ב-4-5kHz. בנוסף, תחום האמצע (MID) הנותר מגיע אלינו לאחר מספר החזרות מגופים במרחקים שונים, כך שהצליל נהיה מפוזר ומקשה על קביעת המיקום של מקור המוזיקה. לבסוף, רמת האות המוחזר מאוד חלשה, בערך 18-24dB מתחת לצליל הפרונטאלי.
מעניין שעל מנת לדמות את המציאות בעזרת אקוסטיקה עורפית, היא צריכה להיות בדיוק ההיפך מהקידמית - חסרת באס, ללא תדרים גבוהים, תחום האמצע מרוח ועוצמה נמוכה. לכן, ככל שהצליל מאחור בעל תחום רחב יותר ומפורט, כך התמונה הקידמית הופכת להיות פחות ברורה ואקראית.
מספר כללים חשובים:
1. אין להתקין טוויטרים מאחור. עדיף להשקיע את הכסף בטוויטרים הראשיים מקדימה.
2. הרמקולים האחוריים אינם צריכים להיות גדולים. גודל אופטימלי הוא 3.5"-4". ניתן להשתמש ב- 5", רמקול בקוטר 6.5" מיותר. הבחירה הפופולארית של 6X9" היא אבסורד. במערכות ברמה בינונית, ניתן אפילו להשאיר את הרמקולים המקוריים, אך אם אתם דואגים שרמת העיוותים תהווה בעיה לשאר המערכת, עדיף לרכוש רמקולים קטנים ואיכותיים (לא מפוארים מדי).
3. מומלץ להתקין את הרמקולים כך שהצליל יגיע לאחר החזרה, למשל מהשימשה האחורית. הדבר יוצר צליל מפוזר יותר.
4. חבל לבזבז שני ערוצי הגברה למילוי האחורי. הפיתרון הנפוץ ביותר הוא לחבר את הרמקולים למגבר הפנימי של הרדיו-דיסק או להשתמש בערוץ הגברה יחיד.
5. אם בתא המטען שוכן סאב-וופר, יש לבודד את החלק האחורי של הרמקולים על ידי בניית ארגזים קטנים. אחרת, עלולים להיווצר עיוותים מאוד לא נעימים לאוזן.
נתכב על ידי.