System_X
06-11-12, 11:15
דווקא אתחיל מהכסאות, מקריאה בפורומים ואתרים בחו''ל ראיתי המון חבר'יה עם פיאט בראבו 96-01 שהתקינו ברכבם כסאות של אלפא 147 או 159 וחשק ישבני בכסאות אלו כי נאמר לי בכמה וכמה מקומות שכסאות של אלפא 147 הם בין הנוחים שקיימים וכמו כן שהם מתאימים בול לרכב, ז''א ללא כאב ראש של התאמה.
בהתחלה השגתי לניסוי זוג כסאות של 147 3 דלתות אשר לא התאימו במסילות ואמרתי אני ועוד מישהו מעט מנוסה ממני שייתכן כי כסאות של 147 5 דלתות כן יתאימו וישנו סיכוי גדול שישנו הבדל במסילה. לאחר שגם אלו נוסו וגיליתי כי הם גם לא מתאימים אז הבנתי שאו שאני אקנה אותם או שאחפש ואנסה את אלו של 159, של 159 לא מצאתי ולכן קניתי את הכסאות של אלפא 147 5 דלתות (בגלל מצב יותר טוב מאלו של 3 דלתות), לאחר שאלו ישבו אצלי כחודשיים או שלוש בבית ושימשו לערבי שתיה ונרגילה הוחלט סוף סוף להתקין אותם ברכב. הוכנו מתאמים מאוד פשוטים מברזל בעובי 5 מ''מ והכסאות הותקנו. תשמעו אין ספק שהכסאות מאוד נוחים, אופציית כיוון העומק של המשענת גב תורם מאוד, התמיכה בצדדים מעולה, התמיכה ברגליים מעולה וכמובן לא עפים בסיבובים עם הכסאות. אבל וזה אבל גדול! הכסאות יושבים גבוה ברכב! המצב הכי נמוך בכוונון של כסא הנהג הוא לדעתי כמו ההכי גבוה בכסאות המקוריים או כמעט הכי גבוה. אני 1.76 בגובה ואם אני מגביה עד הסוף את המושב אני נוגע עם הראש בתקרה! בנהיגה זה לא משפיע והתרגלתי מהר לתנוחת נהיגה (בכוונון הכי נמוך) והם כמה וכמה רמות יותר נוחים ותומכים מהכסאות המקוריים אבל בקניה של הכסאות והמתאמים כבר עדיף להתפשר מעט ולקנות כסאות של 159 שבאמת מתאימים אחד לאחד! כמו כן הכניסה למושב האחורי אינה בעייתית ומצריכה רק מעט עבודת יד בסיבוב של הגלגלת ואז אפשר להכנס בקלות אחורה כמו בכסאות המקוריים.
ועכשים לחלק 2: הרכב היה אמור להיות תחליף זול לאחזקה לכל הרכבים שהיו לי אי פעם שזה כולל 3 106 XSI, אלפא ספרינט ולנצ'יה תמה ששאבו ממני המון כספים (כמובן שאין ספק שנהנתי מהם) ואז נקנה הרכב הזה, שנת 97 מיד שניה, אמור היה לשמש מוסך בתור רכב חליפי בבעלות הקודמת, 170 אלף ק''מ בזמן קניה לפני כשנה (היום 190 אלף ק''מ). כמעט שנה נסעתי בה, שירתה אותי נאמנה ללא שום בעיות ביום יום, הניעה כל בוקר בשמחה והביאה אותי ואת חברתי לכל מקום ואז לפני כ 3 חודשים היט החליטה להתחרפן, החל באלטרנטור ששבק חיים והמצבר ושניהם הוחלפו כולל רצועות, משם הגיר הראה מעט סימני עייפות ובנסיעה מטבריה דרך בקעת הירדן בקושי הצלחתי לשלב הילוכים ובנסיעה הבאה הלך הגיר (הוחלף גיר חדש מהקופסא! כולל קלאץ' וכל מה שמסביב, כולל שמן סינטטי מלא) ובפעם האחרונה שנתקעתי נפרץ אטם ראש בין 2 בוכנות, לאחר עשיית תיקון ראש מנוע התגלהב כי הקראנק במצב לא מי יודע מה, הורד מנוע, הוחלף קראנק והוחלפו רינגים והמנוע חזר אחרי הטיפול הזה למקומו וכרגע בהרצה (כמובן נעשו שם עוד דברים מסביב כחלק מהתהליך).
הרכב תמיד מטופל בשמנים הכי טובים, מים ירוקים, בדיקת שמן אחת לשבוע בערך (לא חסר), נועל ג'אנטים 15 של לנסו וצמיגים טויו T1R.
מה שאני בא לומר זה שלא משנה כמה הרכב שמור ומטופל היטב, כשמגיע זמנו להתחיל להראות סימני עייפות זה לא דבר טוב! אני כמובן לא אכנס פה לעלויות של כל הדברים האלה כי אין בכך צורך, אני רק יכול להודות למוסך אוטואיטליה שמלווה אותי מאז הלנצ'יה תמה שהייתה ברשותי וזה מוסך ברמה גבוה עם אנשים הכי אמינים שפגשתי בתחום באופן אישי! עברתי לא מעט מוסכים עם האיטלקיות שהיו ברשותי וזה בהחלט המקום שנעצרתי בו כבר שנתיים+.
השלב הבא זה להחליף את הבולמים הקדמיים (מונרו) באחריות שהתחילו להראות מעט סימני עייפות, אח''כ אולי אשתולל על קפיצי הנמכה כלשהם כמובן בשביל היופי ולא בשביל להפוך את הרכב העצל הזה למכונת נהיגה מטורפת.
סגנון הנהיגה שלי הוא סגנון רגוע, לא קורע, לא מושך, בד''כ נוסע 105 במקסימום (2600 סל''ד בערך).
כתבתי את זה על מנת לחלוק איתכם, אני מאמין שיש פה לא מעט חבר'יה שיזדהו איפשהו איתי ויגידו שהם לא לבד.
כרגע הרכב מוצע למכירה על מנת לשמוע הצעות אך היום המצב עגום ובקושי טלפון קיבלתי, וזה עוד אחרי ש80 אחוז מהרכב חדש וכל זה עוד עם קבלות.
השלב הבא במידה והוא באמת ימכר בסכום שאני רוצה זה או חיפושית אספנות או פג'ו 107 חדשה.
כמו כן המלצה חמה על מוסך אוטואיטליה הנמצא בסגולה שבפ''ת!
בהתחלה השגתי לניסוי זוג כסאות של 147 3 דלתות אשר לא התאימו במסילות ואמרתי אני ועוד מישהו מעט מנוסה ממני שייתכן כי כסאות של 147 5 דלתות כן יתאימו וישנו סיכוי גדול שישנו הבדל במסילה. לאחר שגם אלו נוסו וגיליתי כי הם גם לא מתאימים אז הבנתי שאו שאני אקנה אותם או שאחפש ואנסה את אלו של 159, של 159 לא מצאתי ולכן קניתי את הכסאות של אלפא 147 5 דלתות (בגלל מצב יותר טוב מאלו של 3 דלתות), לאחר שאלו ישבו אצלי כחודשיים או שלוש בבית ושימשו לערבי שתיה ונרגילה הוחלט סוף סוף להתקין אותם ברכב. הוכנו מתאמים מאוד פשוטים מברזל בעובי 5 מ''מ והכסאות הותקנו. תשמעו אין ספק שהכסאות מאוד נוחים, אופציית כיוון העומק של המשענת גב תורם מאוד, התמיכה בצדדים מעולה, התמיכה ברגליים מעולה וכמובן לא עפים בסיבובים עם הכסאות. אבל וזה אבל גדול! הכסאות יושבים גבוה ברכב! המצב הכי נמוך בכוונון של כסא הנהג הוא לדעתי כמו ההכי גבוה בכסאות המקוריים או כמעט הכי גבוה. אני 1.76 בגובה ואם אני מגביה עד הסוף את המושב אני נוגע עם הראש בתקרה! בנהיגה זה לא משפיע והתרגלתי מהר לתנוחת נהיגה (בכוונון הכי נמוך) והם כמה וכמה רמות יותר נוחים ותומכים מהכסאות המקוריים אבל בקניה של הכסאות והמתאמים כבר עדיף להתפשר מעט ולקנות כסאות של 159 שבאמת מתאימים אחד לאחד! כמו כן הכניסה למושב האחורי אינה בעייתית ומצריכה רק מעט עבודת יד בסיבוב של הגלגלת ואז אפשר להכנס בקלות אחורה כמו בכסאות המקוריים.
ועכשים לחלק 2: הרכב היה אמור להיות תחליף זול לאחזקה לכל הרכבים שהיו לי אי פעם שזה כולל 3 106 XSI, אלפא ספרינט ולנצ'יה תמה ששאבו ממני המון כספים (כמובן שאין ספק שנהנתי מהם) ואז נקנה הרכב הזה, שנת 97 מיד שניה, אמור היה לשמש מוסך בתור רכב חליפי בבעלות הקודמת, 170 אלף ק''מ בזמן קניה לפני כשנה (היום 190 אלף ק''מ). כמעט שנה נסעתי בה, שירתה אותי נאמנה ללא שום בעיות ביום יום, הניעה כל בוקר בשמחה והביאה אותי ואת חברתי לכל מקום ואז לפני כ 3 חודשים היט החליטה להתחרפן, החל באלטרנטור ששבק חיים והמצבר ושניהם הוחלפו כולל רצועות, משם הגיר הראה מעט סימני עייפות ובנסיעה מטבריה דרך בקעת הירדן בקושי הצלחתי לשלב הילוכים ובנסיעה הבאה הלך הגיר (הוחלף גיר חדש מהקופסא! כולל קלאץ' וכל מה שמסביב, כולל שמן סינטטי מלא) ובפעם האחרונה שנתקעתי נפרץ אטם ראש בין 2 בוכנות, לאחר עשיית תיקון ראש מנוע התגלהב כי הקראנק במצב לא מי יודע מה, הורד מנוע, הוחלף קראנק והוחלפו רינגים והמנוע חזר אחרי הטיפול הזה למקומו וכרגע בהרצה (כמובן נעשו שם עוד דברים מסביב כחלק מהתהליך).
הרכב תמיד מטופל בשמנים הכי טובים, מים ירוקים, בדיקת שמן אחת לשבוע בערך (לא חסר), נועל ג'אנטים 15 של לנסו וצמיגים טויו T1R.
מה שאני בא לומר זה שלא משנה כמה הרכב שמור ומטופל היטב, כשמגיע זמנו להתחיל להראות סימני עייפות זה לא דבר טוב! אני כמובן לא אכנס פה לעלויות של כל הדברים האלה כי אין בכך צורך, אני רק יכול להודות למוסך אוטואיטליה שמלווה אותי מאז הלנצ'יה תמה שהייתה ברשותי וזה מוסך ברמה גבוה עם אנשים הכי אמינים שפגשתי בתחום באופן אישי! עברתי לא מעט מוסכים עם האיטלקיות שהיו ברשותי וזה בהחלט המקום שנעצרתי בו כבר שנתיים+.
השלב הבא זה להחליף את הבולמים הקדמיים (מונרו) באחריות שהתחילו להראות מעט סימני עייפות, אח''כ אולי אשתולל על קפיצי הנמכה כלשהם כמובן בשביל היופי ולא בשביל להפוך את הרכב העצל הזה למכונת נהיגה מטורפת.
סגנון הנהיגה שלי הוא סגנון רגוע, לא קורע, לא מושך, בד''כ נוסע 105 במקסימום (2600 סל''ד בערך).
כתבתי את זה על מנת לחלוק איתכם, אני מאמין שיש פה לא מעט חבר'יה שיזדהו איפשהו איתי ויגידו שהם לא לבד.
כרגע הרכב מוצע למכירה על מנת לשמוע הצעות אך היום המצב עגום ובקושי טלפון קיבלתי, וזה עוד אחרי ש80 אחוז מהרכב חדש וכל זה עוד עם קבלות.
השלב הבא במידה והוא באמת ימכר בסכום שאני רוצה זה או חיפושית אספנות או פג'ו 107 חדשה.
כמו כן המלצה חמה על מוסך אוטואיטליה הנמצא בסגולה שבפ''ת!