ארילו
23-06-11, 23:47
מאז שהזמנתי את היום הזה, ואני ואישתי החלטנו לנסוע לממלכה המאוחדת חיכיתי לו. כמו כל דבר טוב הוא הגיע לקראת סוף הטיול (היום) והתחיל דיי מוקדם בבוקר. 5:30 בבוקר ליתר דיוק.
מונית לתחנת אוטובוס, אוטובוס ועוד מונית והגעתי למסלול. בבדפורד. של פלמר.
הרעיון הוא לבנות את הכישורים בקצב איטי ברכבים בדרגת קושי שונה ועולה.
אז התחלנו עם משהו צנוע. BMW M3 מוכנה למרוצים.
רכב צנוע עם מנוע אימתני של 4 ליטר V8 עם 420 כ"ס. 0-100 ב-4.6 שניות ארוכות.
התיישבתי בו עם המדריך, הרכב ידני (גיר עם הידיות המצחיקות על ההגה וקלאצ' אוטומאטי) אז קצת היכרות איתו ועולים למסלול. התחלנו בנסיעה איטית תוך כדי הסברים על קווים נכונים, נקודות בלימה - ואז המדריך צעק לי "give me full throttle!". הייתי בהילוך שלישי ולחצתי. קיבלתי בעיטה עצומה לתוך הגב והעולם נהיה מן מריחה של צבעים ושאגת המנוע גוברת על הכל. פניה רודפת פניה ברקס רודף את הגז והאוטו מסרב לשחרר אחיזה מהמסלול. וואו. ירדתי קצת בהלם ומבולבל מהנסיעה הזאת.
התאוששות קלה, וממשיכים לרכב הבא. קייטרהם 7 סופר לייט. "רק" 286 כ"ס, אבל עם משקל עצמי של 490 קילו מדובר בצעצוע עצבני ביותר. משהו כמו קארטינג עם המון כח ומומנט ותאוצה מפחידה קצת. הרכב ידני (לגמרי! כולל דוושת קלאצ' קשה כמו אבן) והמסלול הדוק ומלא פניות ועיקולים. שוב הסבר קצרצר על הרכב, ואז מתחילים סיבוב איטי יחסית תוך כדי הסברים על קווי הפניה במסלול ביחד עם הקייטרהם. האתגר האמיתי עם הרכב הזה הוא פשוט לא לסבסב אותו. התחת יוצא לריקוד על כל דבר כמעט. ברקס תוך כדי פניה? מסתבסבים. תאוצה חזקה מדי? מסתבסבים. ואז המדריכה אומרת "let's go take some cars" ומדביקים את הדוושה לרצפה. פניה שוב רודפת פניה, ההגה לא מתוגבר וכל העסק מזכיר קארטינג ממש ממש מהיר.
ואז התקדרו השמיים והתחיל לרדת גשם. לא זרזיף אלא גשם של ממש. אם קודם הקייטרהם אהבה לנסוע על הצד, הרי שעכשיו היא נוסעת לכל הכיוונים. גם היינו עם צמיגי סליקס מלאים מה שלא עזר לעסק בכלל. המדריכה שלי צועקת "we are not going to be chickens like the rest, let's go for another rounds" ואני מהנהן בראש וממשיך איתה. מסתבר שיש טכניקה לנהוג בדבר הזה בגשם.
שוב מתאוששים ומחכים שיירגע הגשם קצת, כי המנה הבאה היא לא פחות מפורשה 911. לא זאת שנוסעת על הכביש ומלאה בבקרות שונות ומשונות, אלא דגם מוכן למרוצים. בלי בקרת אחיזה. בלי ABS. בלי כסא אחורי, דיפונים, שיכוך רעשים או בולמי זעזועים של ממש. אבל עם המון פאן. שוב הסבר על הרכב (שמעלה לבד הילוכים, אבל לא יודע להוריד אותם), סיבוב איטי עם הסברים על קווי פניה, נקודות עצירה והבעיות עם הפורשה. (הזנב הידוע לשמצה). ושוב סיבובים מהירים. סיבוב רודף סיבוב ואני מרגיש בשיפור קל. הזנב לא בורח לי כמו בקייטרהם, ובאופן כללי אני מצליח לנהוג איתה בצורה זורמת ורציפה ואפילו להביס את שאר האנשים בקבוצה שלי מבחינת זמנים. מעולה.
עוברים ליצירת הפאר הבאה - יגואר LP LM. אין לי מושג מה מציינות ה-LP, אבל ה-LM מציין גרסת לה-מאן. 0-100 ב-3.4 שניות. הגשם כבר מזמן חלף לו (וגם ארוחת הצהריים, שעוד נחזור אליה) המסלול יבש והרכב הזה שנראה תמים מחכה על המסלול. הסבר קצרצר על הרכב ונכנסים. אין הגה כח ואין ABS ובעיקר אין. יש מנוע, גוף מצחיק, 6 הילוכים, שליטה על הכל מההגה הנשלף ומדריך שצורח לך לתוך הקסדה "go! go! go!" אז נסעתי. במפלצת. הרגליים שלי התבשלו מהחום, האוזניים שלי צפצפו מהרעש של המנוע ואני חייכתי בלי הפסקה. זה מדהים. שום דבר לא הפריע לי להנות מהדבר הזה.
אבל לדבר הבא חיכיתי כל היום בעצם. פורמולה יגואר. אני לבד עם האוטו, המסלול והמתחרים האחרים. בלי מדריך. מקבלים הסבר מעמיק על התפעול של האוטו הזה, על המסלול - איפה כדאי לבלום, איפה האייפקסים, מה הקווים הנכונים ביותר, על הדגלים וחוקי העקיפה, ואז מזכירים כדרך אגב משהו שנראה מוזר: ככל שנוסעים איתה יותר מהר, ככה היא אוחזת יותר טוב. למי שתוהה 0-100 2.9 שניות.
אני בהיסוס קל נכנס פנימה ומתחילים 3 סיבובים מאחורי רכב הבטיחות (BMW M3) כדי לחמם את המנוע והצמיגים. ואז ה-BMW נעלמה וזה רק אתה והאוטו. והכביש. התחלתי מאוד מהוסס. אבל לאט לאט הרגשתי שזה נכון וככל שמאיצים הרכב באמת אוחז יותר. אז נתתי בראש - והסתבסבתי בפניה הראשונה. התאוששות קלה, להיזכר במה שלמדתי מהקייטרהאם ומהפורשה ושוב מאיצים. נתתי שוב בראש, ובפניה הבאה הרגשתי מה שהאוטו משדר לי. ברקס, להוריד הילוכים, מבט, אייפקס, גז יציב ואז שוב גז עד הסוף ולהאיץ. הייתי פשוט מאושר ומוצף אדרנלין.
אפילו הצלחתי שוב להיות הכי מהיר בקבוצה שלי.
אחרי הדבר הזה צריך להתחיל להתקרר. ואיך יותר טוב מלהתקרר בג'ימקנה? ועוד עם קייטרהאם...
אז עשינו ג'ימקאנה (וואו איך שהאוטו הזה מתמרן) והיה מצחיק ביותר. כולנו התחלנו להשתחרר מעודף האדרנלין שהיה לנו.
מהג'ימקאנה עברו לקארטינג (4 פעימות) מהיר, ומשם למסלול השטח עם לנדרובר.
משם כל הקבוצות התקבצו ביחד לקריאת תוצאות. אז בפורמולה יגואר סיימתי רביעי מתוך כל האנשים (60 איש בערך), ובג'ימקאנה שני :) לא שקיבלתי משהו כי רק המקום הראשון מקבל פרסים, אבל הייתי מרוצה, במיוחד כי בשביל רוב האנשים שם זאת לא הייתה הפעם הראשונה.
שווה כל שקל!
תמונות יועלו בקרוב.
מונית לתחנת אוטובוס, אוטובוס ועוד מונית והגעתי למסלול. בבדפורד. של פלמר.
הרעיון הוא לבנות את הכישורים בקצב איטי ברכבים בדרגת קושי שונה ועולה.
אז התחלנו עם משהו צנוע. BMW M3 מוכנה למרוצים.
רכב צנוע עם מנוע אימתני של 4 ליטר V8 עם 420 כ"ס. 0-100 ב-4.6 שניות ארוכות.
התיישבתי בו עם המדריך, הרכב ידני (גיר עם הידיות המצחיקות על ההגה וקלאצ' אוטומאטי) אז קצת היכרות איתו ועולים למסלול. התחלנו בנסיעה איטית תוך כדי הסברים על קווים נכונים, נקודות בלימה - ואז המדריך צעק לי "give me full throttle!". הייתי בהילוך שלישי ולחצתי. קיבלתי בעיטה עצומה לתוך הגב והעולם נהיה מן מריחה של צבעים ושאגת המנוע גוברת על הכל. פניה רודפת פניה ברקס רודף את הגז והאוטו מסרב לשחרר אחיזה מהמסלול. וואו. ירדתי קצת בהלם ומבולבל מהנסיעה הזאת.
התאוששות קלה, וממשיכים לרכב הבא. קייטרהם 7 סופר לייט. "רק" 286 כ"ס, אבל עם משקל עצמי של 490 קילו מדובר בצעצוע עצבני ביותר. משהו כמו קארטינג עם המון כח ומומנט ותאוצה מפחידה קצת. הרכב ידני (לגמרי! כולל דוושת קלאצ' קשה כמו אבן) והמסלול הדוק ומלא פניות ועיקולים. שוב הסבר קצרצר על הרכב, ואז מתחילים סיבוב איטי יחסית תוך כדי הסברים על קווי הפניה במסלול ביחד עם הקייטרהם. האתגר האמיתי עם הרכב הזה הוא פשוט לא לסבסב אותו. התחת יוצא לריקוד על כל דבר כמעט. ברקס תוך כדי פניה? מסתבסבים. תאוצה חזקה מדי? מסתבסבים. ואז המדריכה אומרת "let's go take some cars" ומדביקים את הדוושה לרצפה. פניה שוב רודפת פניה, ההגה לא מתוגבר וכל העסק מזכיר קארטינג ממש ממש מהיר.
ואז התקדרו השמיים והתחיל לרדת גשם. לא זרזיף אלא גשם של ממש. אם קודם הקייטרהם אהבה לנסוע על הצד, הרי שעכשיו היא נוסעת לכל הכיוונים. גם היינו עם צמיגי סליקס מלאים מה שלא עזר לעסק בכלל. המדריכה שלי צועקת "we are not going to be chickens like the rest, let's go for another rounds" ואני מהנהן בראש וממשיך איתה. מסתבר שיש טכניקה לנהוג בדבר הזה בגשם.
שוב מתאוששים ומחכים שיירגע הגשם קצת, כי המנה הבאה היא לא פחות מפורשה 911. לא זאת שנוסעת על הכביש ומלאה בבקרות שונות ומשונות, אלא דגם מוכן למרוצים. בלי בקרת אחיזה. בלי ABS. בלי כסא אחורי, דיפונים, שיכוך רעשים או בולמי זעזועים של ממש. אבל עם המון פאן. שוב הסבר על הרכב (שמעלה לבד הילוכים, אבל לא יודע להוריד אותם), סיבוב איטי עם הסברים על קווי פניה, נקודות עצירה והבעיות עם הפורשה. (הזנב הידוע לשמצה). ושוב סיבובים מהירים. סיבוב רודף סיבוב ואני מרגיש בשיפור קל. הזנב לא בורח לי כמו בקייטרהם, ובאופן כללי אני מצליח לנהוג איתה בצורה זורמת ורציפה ואפילו להביס את שאר האנשים בקבוצה שלי מבחינת זמנים. מעולה.
עוברים ליצירת הפאר הבאה - יגואר LP LM. אין לי מושג מה מציינות ה-LP, אבל ה-LM מציין גרסת לה-מאן. 0-100 ב-3.4 שניות. הגשם כבר מזמן חלף לו (וגם ארוחת הצהריים, שעוד נחזור אליה) המסלול יבש והרכב הזה שנראה תמים מחכה על המסלול. הסבר קצרצר על הרכב ונכנסים. אין הגה כח ואין ABS ובעיקר אין. יש מנוע, גוף מצחיק, 6 הילוכים, שליטה על הכל מההגה הנשלף ומדריך שצורח לך לתוך הקסדה "go! go! go!" אז נסעתי. במפלצת. הרגליים שלי התבשלו מהחום, האוזניים שלי צפצפו מהרעש של המנוע ואני חייכתי בלי הפסקה. זה מדהים. שום דבר לא הפריע לי להנות מהדבר הזה.
אבל לדבר הבא חיכיתי כל היום בעצם. פורמולה יגואר. אני לבד עם האוטו, המסלול והמתחרים האחרים. בלי מדריך. מקבלים הסבר מעמיק על התפעול של האוטו הזה, על המסלול - איפה כדאי לבלום, איפה האייפקסים, מה הקווים הנכונים ביותר, על הדגלים וחוקי העקיפה, ואז מזכירים כדרך אגב משהו שנראה מוזר: ככל שנוסעים איתה יותר מהר, ככה היא אוחזת יותר טוב. למי שתוהה 0-100 2.9 שניות.
אני בהיסוס קל נכנס פנימה ומתחילים 3 סיבובים מאחורי רכב הבטיחות (BMW M3) כדי לחמם את המנוע והצמיגים. ואז ה-BMW נעלמה וזה רק אתה והאוטו. והכביש. התחלתי מאוד מהוסס. אבל לאט לאט הרגשתי שזה נכון וככל שמאיצים הרכב באמת אוחז יותר. אז נתתי בראש - והסתבסבתי בפניה הראשונה. התאוששות קלה, להיזכר במה שלמדתי מהקייטרהאם ומהפורשה ושוב מאיצים. נתתי שוב בראש, ובפניה הבאה הרגשתי מה שהאוטו משדר לי. ברקס, להוריד הילוכים, מבט, אייפקס, גז יציב ואז שוב גז עד הסוף ולהאיץ. הייתי פשוט מאושר ומוצף אדרנלין.
אפילו הצלחתי שוב להיות הכי מהיר בקבוצה שלי.
אחרי הדבר הזה צריך להתחיל להתקרר. ואיך יותר טוב מלהתקרר בג'ימקנה? ועוד עם קייטרהאם...
אז עשינו ג'ימקאנה (וואו איך שהאוטו הזה מתמרן) והיה מצחיק ביותר. כולנו התחלנו להשתחרר מעודף האדרנלין שהיה לנו.
מהג'ימקאנה עברו לקארטינג (4 פעימות) מהיר, ומשם למסלול השטח עם לנדרובר.
משם כל הקבוצות התקבצו ביחד לקריאת תוצאות. אז בפורמולה יגואר סיימתי רביעי מתוך כל האנשים (60 איש בערך), ובג'ימקאנה שני :) לא שקיבלתי משהו כי רק המקום הראשון מקבל פרסים, אבל הייתי מרוצה, במיוחד כי בשביל רוב האנשים שם זאת לא הייתה הפעם הראשונה.
שווה כל שקל!
תמונות יועלו בקרוב.