vRS
14-01-11, 18:31
אתמול חזרנו מאוסטריה וגרמניה, לאחר שבוע מדהים באוסטריה וגרמניה המושלגות והקרירות להחריד.
המסע החל (שוב) במינכן, שם נלקח הרכב השכור והמשכנו בדרכו אל זלצבורג. בניגוד לטיול הקודם - עצרנו גם בוורפן, שהיא עיירה ציורית ומגניבה הנמצאת מרחק נסיעה קצרצר מזלצבורג.
סיימנו עם אוסטריה והמשכנו לגרמניה, שם ביקרנו (ביקור חטוף) במתחם של פורשה בשטוטגרט והמשכנו לעבר פרנקפורט המוצפת.
גם הפעם שירתה אותנו מיטב המסורת הבווארית.
בניגוד לפעמים הקודמות בהן התניידנו על גרסאות הדיזל המשובחות, הפעם נתקלנו בגרסת בנזין בסיסית, העונדת לעכוזה את התג 318I. אכן, מדובר בגרסת 2.0 הבסיסית ועוד בגרסת טורינג (קומבי). מזל שהיא ידנית, לפחות זה.
ב.מ.וו.
בנהיגה: מספקת חווית נהיגה מעל המתחרות. היא מציעה זנב תוסס (עם בקרות מנותקת), נשלט וכיפי.
ההגה, המנוע, הגיר, הידיים - כולם מרגישים ויודעים מה קורה ואיך. ההגה הרגיש טוב יותר ביחס להיגוי של ה-320D מהפעם הקודמת.
הבלמים גילו כושר בלימה מעולה, ולמרות שהיא צויידה בצמיגים יחסית צרים ובעלי חתך גבוה (205/55/16), היא סיפקה אחיזה טובה ונסיעה מהירה (בכל מצב) הרגישה בטוחה ואוחזת להחריד.
והמנוע - אכזבה. חלש הוא לא בדיוק, למרות שהוא מספק אך ורק 143 כ"ס. ב.מוו טוענים להאצה ב-9.5 אל ה-100 ומחט שתעצר ב-210 קמ"ש (אנחנו הצלחנו לעצור אותה על 221 קמ"ש - בישורת ארוכה).
ביחס למנוע ה-2.0D הפנינתי, ה-2.0 בנזין הרגיש מסורבל ולא הראה סימני חיבה לסל"ד נמוך, שם הורגש קושי בטיפוס מעלה. מנגד - צלילו בשרני, נוכח ומגניב בהחלט. עם הכניסה לתחום רצועת הכוח - ישנו טיפוס זריז בהחלט עד למנתק (6600 סל"ד).
צריכת הדלק שלו גבוה מהצפוי וזאת עוד נקודה לחובתה של הבווארית.
בנסיעה: נוחות הנסיעה שלה (כיאה לבימריות) פשוט נוקשה, גם בכבישי גרמניה המשובחים. היא מעט מקפצת ותמיד תיידע את החוליות בכל אבן קטנטנה שעל הכביש.
המושבים אינם מושלמים (למרות תמיכה די טובה בכל הגוף) והייתה הרגשה קלה של אי נוחות לאחר נסיעה מאוד ארוכה.
מרווח הפנים לא שונה מהותית משל ה-3 סדאן מאז, אלא שכאן הגג הפנורמי גזל הרבה מאוד מקום לראש (משמעותית מהסאן רוף הרגיל), גם במושב האחורי.
האיבזור היה טוב בהרבה ממה שמוכר לנו מה-3 המקומית, כולל הכל מהכל - קסנונים, לדים מסביב, לדים בפנים, מערכת START & STOP, חיישני חנייה סביב עם תצוגה גרפית, GPS מקורי (ומעיק) ומערכת שמע מופלאה (בהחלט אחת הטובות, נעימות ומדוייקות ביותר שפגשתי בהן).
סיכום: אכזבה. המנוע אינו בוגר מספיק ומתקשה בסל"ד נמוך - בו ביקרנו ברב הזמן. צריכת הדלק זוועתית והצליל שאהבנו בנסיעה אגרסיבית הוא גם שעיצבן אותנו בשיוט מהיר באוטובאן.
ה-320D (וכמובן ה-330D) סיפקה חבילה טובה פי אלף, בכל תחום (מנוע, שקט, צריכת דלק).
ה-318I שומרת על דימיון אחד מורגש לאחותה המדוזלת - הנאה מנהיגה. גם ה-318I יודעת לצאת להיגוי יתר (מאוד נשלט וכיפי), ההיגוי המתקשר והמדוייק להפליא, הבלמים ההיסטריים ורמות האחיזה הגבוהות מאוד גם על צמיגי חורף (Goodyear).
http://img171.imageshack.us/img171/1326/bmw1po.jpg
http://img600.imageshack.us/img600/3352/bmw2u.jpg
http://img5.imageshack.us/img5/8791/bmw3w.jpg
http://img690.imageshack.us/img690/1315/bmw4ro.jpg
http://img221.imageshack.us/img221/4362/bmw5x.jpg
http://img109.imageshack.us/img109/1641/bmw6l.jpg
http://img831.imageshack.us/img831/7869/bmw8z.jpg
http://img840.imageshack.us/img840/1346/bmw7y.jpg
http://img109.imageshack.us/img109/2374/bmwde.jpg
המסע החל (שוב) במינכן, שם נלקח הרכב השכור והמשכנו בדרכו אל זלצבורג. בניגוד לטיול הקודם - עצרנו גם בוורפן, שהיא עיירה ציורית ומגניבה הנמצאת מרחק נסיעה קצרצר מזלצבורג.
סיימנו עם אוסטריה והמשכנו לגרמניה, שם ביקרנו (ביקור חטוף) במתחם של פורשה בשטוטגרט והמשכנו לעבר פרנקפורט המוצפת.
גם הפעם שירתה אותנו מיטב המסורת הבווארית.
בניגוד לפעמים הקודמות בהן התניידנו על גרסאות הדיזל המשובחות, הפעם נתקלנו בגרסת בנזין בסיסית, העונדת לעכוזה את התג 318I. אכן, מדובר בגרסת 2.0 הבסיסית ועוד בגרסת טורינג (קומבי). מזל שהיא ידנית, לפחות זה.
ב.מ.וו.
בנהיגה: מספקת חווית נהיגה מעל המתחרות. היא מציעה זנב תוסס (עם בקרות מנותקת), נשלט וכיפי.
ההגה, המנוע, הגיר, הידיים - כולם מרגישים ויודעים מה קורה ואיך. ההגה הרגיש טוב יותר ביחס להיגוי של ה-320D מהפעם הקודמת.
הבלמים גילו כושר בלימה מעולה, ולמרות שהיא צויידה בצמיגים יחסית צרים ובעלי חתך גבוה (205/55/16), היא סיפקה אחיזה טובה ונסיעה מהירה (בכל מצב) הרגישה בטוחה ואוחזת להחריד.
והמנוע - אכזבה. חלש הוא לא בדיוק, למרות שהוא מספק אך ורק 143 כ"ס. ב.מוו טוענים להאצה ב-9.5 אל ה-100 ומחט שתעצר ב-210 קמ"ש (אנחנו הצלחנו לעצור אותה על 221 קמ"ש - בישורת ארוכה).
ביחס למנוע ה-2.0D הפנינתי, ה-2.0 בנזין הרגיש מסורבל ולא הראה סימני חיבה לסל"ד נמוך, שם הורגש קושי בטיפוס מעלה. מנגד - צלילו בשרני, נוכח ומגניב בהחלט. עם הכניסה לתחום רצועת הכוח - ישנו טיפוס זריז בהחלט עד למנתק (6600 סל"ד).
צריכת הדלק שלו גבוה מהצפוי וזאת עוד נקודה לחובתה של הבווארית.
בנסיעה: נוחות הנסיעה שלה (כיאה לבימריות) פשוט נוקשה, גם בכבישי גרמניה המשובחים. היא מעט מקפצת ותמיד תיידע את החוליות בכל אבן קטנטנה שעל הכביש.
המושבים אינם מושלמים (למרות תמיכה די טובה בכל הגוף) והייתה הרגשה קלה של אי נוחות לאחר נסיעה מאוד ארוכה.
מרווח הפנים לא שונה מהותית משל ה-3 סדאן מאז, אלא שכאן הגג הפנורמי גזל הרבה מאוד מקום לראש (משמעותית מהסאן רוף הרגיל), גם במושב האחורי.
האיבזור היה טוב בהרבה ממה שמוכר לנו מה-3 המקומית, כולל הכל מהכל - קסנונים, לדים מסביב, לדים בפנים, מערכת START & STOP, חיישני חנייה סביב עם תצוגה גרפית, GPS מקורי (ומעיק) ומערכת שמע מופלאה (בהחלט אחת הטובות, נעימות ומדוייקות ביותר שפגשתי בהן).
סיכום: אכזבה. המנוע אינו בוגר מספיק ומתקשה בסל"ד נמוך - בו ביקרנו ברב הזמן. צריכת הדלק זוועתית והצליל שאהבנו בנסיעה אגרסיבית הוא גם שעיצבן אותנו בשיוט מהיר באוטובאן.
ה-320D (וכמובן ה-330D) סיפקה חבילה טובה פי אלף, בכל תחום (מנוע, שקט, צריכת דלק).
ה-318I שומרת על דימיון אחד מורגש לאחותה המדוזלת - הנאה מנהיגה. גם ה-318I יודעת לצאת להיגוי יתר (מאוד נשלט וכיפי), ההיגוי המתקשר והמדוייק להפליא, הבלמים ההיסטריים ורמות האחיזה הגבוהות מאוד גם על צמיגי חורף (Goodyear).
http://img171.imageshack.us/img171/1326/bmw1po.jpg
http://img600.imageshack.us/img600/3352/bmw2u.jpg
http://img5.imageshack.us/img5/8791/bmw3w.jpg
http://img690.imageshack.us/img690/1315/bmw4ro.jpg
http://img221.imageshack.us/img221/4362/bmw5x.jpg
http://img109.imageshack.us/img109/1641/bmw6l.jpg
http://img831.imageshack.us/img831/7869/bmw8z.jpg
http://img840.imageshack.us/img840/1346/bmw7y.jpg
http://img109.imageshack.us/img109/2374/bmwde.jpg